כל הזמן עד שאני כבר בוחרת לשתף את אמא שלי, היא משתמשת בזה לרעתי

אולי את צריכה לפרוק למישהו אחר חוץ ממנה? מה עם אבא? קרה משהו שבגללו את שקטה?

קודם כל או שתנסי לפתח דינמיקה טובה ואינטרקציה טובה עם אמא שלך, תדברי איתה, כנה והכל, ותשפרו את המצב ביינכן, או שתפסיקי לשתף אותה אם זה לא עושה לך טוב ותמצאי מישהו אחר לשתף אותו.
לגמרי החלק השני, אני מבינה שקרה לך משהו טראומתי.. מה שזה לא קרה, קחי פרופורציות. תראי אנשים, תראי מה קורה בעולם הזה תראי מה קורה לאנשים ותקבלי אומדן על המקרה שלך שאולי יעודד אותך, תזכרי שמקרה אחד לא מה שמשפיע עכשיו על ההמשך, תזכרי פשןט את הפרופורציה של המקרה בכללי..
אולי תנסי לשוחח עם פסיכולוג? זה יכול מאוד לעזור לך לחזור להפתח..
ואם את צריכה משבו, אני תמיד פה :)
מקווה שעזרתי!:)

שואל השאלה:
ואו אבא שלי נהיה שקט.. מאוד. הוא לא משתף, לא מתעניין, רק רוצה לפצות אותי (בהרגשה שלי) ומביא לי כסף בלי סוף.. ואז הוא חושב שיש לי הכל, אבל בעצם כלום!
כן, קרה. המשפחה יודעת על מה שקרה ודיברתי על זה עם דודים שלי, אבל זה לא עוזר בכלל. כי זה שינה משהו בי, שעכשיו אני לא מצליחה לשנות את המצב, אני פשוט מנותקת וזהו..

אממ, אולי את צריכה לכתוב ביומן או לברר בעצמך מה גרם לך להיות שקטה?

קראת מה שכתבתי?
עניתי לך על מה שרשמת חחח..

שואל השאלה:
טוב חח זאת חפירה, אתם לא חייבים לקרוא.
לתגובה השניה,
תראי..
אני יודעת שיש מקרים גרועים יותר, ואני מבינה את זה.. אבל זה לא מנחם אותי מהסיבה שפשוט נגרם לי נזק ואני לא מצליחה לשנות אותו.. (ולתגובה השלישית, מה שגורם לי להיות שקטה זה מה שנגרם לי מבפנים, זאת הבעיה, שאני לא מצליחה לשנות אותה)
בקשר לאמא שלי, תמיד מגיל קטן לא הסתדרנו.. היא הייתה רבה איתי כמו ילדה קטנה, גם כששתקתי.
אם נגיד הייתי בת 9 והיא הייתה חושדת שאבא שלי בוגד, היא הייתה מספרת את זה לי! ומתלוננת כלפי, מקללת ומלכלכת עליו. הם היו רבים הרבה. אם הוא היה חוזר בשעות מאוחרות היא ישר הייתה מתחילה לומר שהוא בוגד, והייתי בוכה ולא מצליחה לישון. ילדה בת 9 לא אמורה לעסוק בעניינים האלה, לא אמורה אפילו לדעת. זה גרם לי ממש ללחץ, אני זוכרת את עצמי בלחצים ובחשדות כל הזמן בתור ילדה קטנה, כאילו הוא בגד בכל המשפחה.. (אני בת יחידה).
ולא זה לא מה שקרה, זה לא קשור למה שקרה, זאת סתם דוגמה לאמא שלי.
אתם יודעים? אומרים לשים לב לאנשים סביבך, לראות מי מוריד לך את הבטחון. במקרה הזה? זה ברור.
כן. חשבתי על פסיכולוגית, כשאמרתי לאבא שלי הוא אמר שבמשפחה שלנו אין אף אחד שהיה צריך פסיכולוג ושלא אדבר שטויות. הוא לא מבין אותי באמת, הוא אומר שיש לי הכל אבל אין לי כלום! אני לא צריכה כסף ולא כלום! אני רוצה להרגיש שאני חיה.

א. את נשמעת מדהימה שתדעי, ואני תמיד כאן אם תצטרכי.
ב. את בגיל בית ספר? אם כן יש את היועצת.. ובכל מקרה.. יש לך אתרים כגון: סה"ר- ייעוץ ותמיכה ברשת. תכתבי באינטרנט סה"ר ותכנסי. זה צ'אט אנונימי עם נציגים שעברו הכשרה שיכול לעזור לך לפרוק, ובכללי לעזור. אני מאוד ממליצה... זה מאוד יכול לעזור לך..
בכל מקרה, זה כבר טוב שאת מודעת למי מוריד לך את הבטחון. זה נקודת שיא עצומה. את מודעת ללמה הביטחון שלך יורד וזה כבר ממש טוב. מכאן מגיע השלב הקל- לא לתת לו להשפיע עליך, כי את כבר יודעת שזה בגללו. את יודעת שהוא הלא בסדר, לכן- אל תתני לו להשפיע עליך.
תנסי, אם את מרגישה שיש בכך עוד טעם.. לדבר איתם על זה. אולי יש שם משהו בקשר שלכם שיושב לא במקום.. אולי אתם לא מבינים אחד את השני..
אם את לא מרגישה שיש בזה טעם, עצוב שאני אומרת את זה אבל.. תתרחקי מהם. תתרחקי ממי שלא עושה לך טוב. מצטערת נסיכה, אבל מכירה את הכלל הזה נכון? אז הוא תקף להכל, גם להורים. אם הם לא עושים לך טוב- תתרחקי מהם. לכבד והכל, כבד את אביך ואת אמך, אבל תתרחקי מה לעשות. זה מה שאני מאמינה.

את צריכה עזרה אהובתי, ומגיע לך לקבל אותה, אז תלחמי על זה. תפני לסה"ר כבר אמרתי לך, זה יכול לעזור לך, ליועצת.. תנסי בכל זאת להתגבר ולמצוא לך חבר אחד שיכול להקשיב לך.. אם תצטרכי אותו.. ולעזור לך באופן קבוע.. או מישהו מהמשפחה וכוונתי בני דודים אם זה אפשרות.
אפילו חבר וירטואלי.
אפילו מישהו מסטיפס.
יש מלא אנשים כאלה בעולם, אנשים שישמחו לעזור לך. את רק צריכה לנסות להתמודד ולמצוא אותם. אני למשל אחת כזאת. ואת מוזמנת לבוא אליי כל זמן שתצטרכי או שתרגישי בנוח:)
בהצלחה אהובה,
את מדהימה ושוב פעם תזכרי כמה את קטנה ביחס למקרים בעולם הזה.. את ממש כלום! שאלה יהיו הבעיות שלנו!
שוב, בהצלחה, ואני תמיד פה אם תצטרכי אותי:)

אני סובלת וסבלתי כמוך פי 10. הסיפור שלי בהרבה יותר קשה ממה שאת מספרת אני חוויתי גם אלימות והזנחה וחרם חברתי ובידוד ועוד מלא דברים. אבל בקטע של אמא זה בול אותו דבר מה שעוזר לי זה חבר טוב לדבר איתו פסיכולוג שאני משלמת לעצמי ועיסוק בדברים שאני אוהבת ואני גם כותבת לעצמי משפטים מחזקים ומדביקה לי על כל הארון במחברת במקומות שיעזרו לי לזכור שאני אחלה בחורה רק נולדתי למציאות עכורה ומזלי לא שפר עלי. יהיה בסדר

צודקת, כסף לא משפר את הרגשה שלך, זו טעות.

שואל השאלה:
ואו ממש תודה רבה לכם על התשובות, תודה (:
לשאלה, אני בכיתה י.
ומה שסיפרתי זה לא מה שקרה לי, זה רק רקע קצת על אמא שלי.
הרגשתי שאני תפסתי את המקום של ההורה כל השנים האלה, אני הייתי צריכה לדאוג להכל, אף אחד לא עודד אותי בתקופה ההיא, אף אחד לא הרים אותי, אלא אני עשיתי את זה עבורה! ומה איתי?
אפילו עכשיו, אבא שלי חוזר מהעבודה ולא מדבר בכלל, אני לא יודעת מה הוא מרגיש כי הוא אף פעם לא משתף, פעם הוא היה מספר בדיחות.. אני לקחתי בתפקיד ההורה לדאוג "איך היה בעבודה? רוצה לשתות? מה נשמע?" ואצלי, אני חוזרת מהביהס וההורים שלי עובדים, התרגלתי להיות לבד בבית עד הערב. לא מתעניינים בכלל בציונים שלי או כאלה, אני שמה לב. מישהי אמרה שזה נראה כאילו אני וההורים שלי שותפים. אבל זה בסדר, לא אכפת לי בכלל, כי אני רגילה לזה, דברים הפסיקו להזיז לי כמו שאמרתי.
פניתי ליועצת בבית ספר בעקבות הבעיה שלי ולא מאמינה שעשיתי את זה, זה בכלל לא עזר ומי היא בכלל היא לא עזרה לי.
בכיתה ח, אחרי שכל הסיפור נגמר, ממש התחלתי לא להרגיש כלום, אם היו אומרים לי משהו קריטי.. זה לא היה משנה לי, "שום דבר לא היה זז", אני אתמודד עם הכל.. זה מה שחשבתי.
אני אספר לכם משהו-
יום אחד בשיעור אנגלית, המורה אמרה שהיא רוצה לדבר איתי בסוף השיעור, לא כל כך הבנתי למה.. אבל אז, אחרי השיעור, היא שאלה אם הכל בסדר ושאלות כאלה, היא הבחינה בי. היא אמרה "בדרך כלל אני מזהה אנשים שעוברים משהו". סיפרתי לה מה שקרה והכל.. אנחנו עד היום בקשר אפילו שהיא לא מלמדת אותי, והיא ממש מדהימה. אבל היא עצמה אמרה, היא מדברת איתי אבל לא באמת תוכל לגרום לי לפתור את הבעיות.. כי היא לא איש מקצוע.
לדעתי יכולה לעזור לי פסיכולוגית, כאילו אני מקווה.. כי אם לא, אין לי מושג מה הפתרון.
ואי מזל שאני אנונימית חח בגלל כל המגילות האלה תחשבו שהשתגעתי. מצטערת על החפירה ואם מישהו קרא את זה, מצדיעה.

לאנונימית למעלה שאומרת שהיא סבלה יותר, בחייאת זה לא תחרות. כל אחד והקושי שלו.

לשואלת השאלה- העצה הכי טובה שיש לי להביא לך כרגע זה לדבר עם היועצת ולבקש סיוע. אם הקופה לא תממן לך טיפול פסיכולוגי (למרות שהיא אמורה), קחי את הכסף שאבא שלך נותן לך ותטפלי בעצמך

זה מצוין בקטע של המורה באנגלית. היא לא פסיכולוגית, אבל לפי מה שהבנתי היא כמו חברה ואת צריכה את זה.. אז זה מדהים. שוב פעם, אחזור על עצמי, את צריכה עזרה ותדאגי לקבל אותה. תנסי להתחיל בסה"ר או משהו. תדברי עם מידהו. בהצלחה!