איך זה מרגיש להיות בדיכאון?

רע.
רצון להיות לבד לא משנה מה למרות שהביחד הוא זה שיכול להוציא אותך מזה, יכולות להיות נטיות אובדניות .. אם את רוצה לדעת קצת יותר בואי לפרטי

מן ריקנות כזאת... הרגשה כאילו אין שום טעם לעשות שום דבר, אפילו לא לקום מהמיטה וללכת לאכול או להתקלח ...
פגיעה עצמי... הרבה מחשבות על התאבדות ושינאה עצמית ...

את מרגישה עלובה, מיותרת. הבדידות אולי היא החלק הכי חזק

להרגיש שאין טעם לחיים, אין טעם לשום כל בוקר.. אין טעם לצאת מהמיטה. כל מפגש עם אנשים כבר נראה לך כמו סיוט קשה.. העולם נראה לך מקום רע. מאבדים עניין גם בדברים שאוהבים, כלום כבר לא כיף ..

דיכאון זה מוות איטי ומתמשך

זה רע
מאוד רע
מרגישים חרא
עד שכבר לא מרגישים כלום
ואז שום דבר כבר לא משנה
לא משנה אם אוכלים או לא
לא משנה אם ישנים או לא
לא משנה אם בכלל יוצאים מהמיטה
יש חלל ריק בלב
ומחשבות על החיים ועל המוות
בדידות שעוטפת את הגוף ומחלחלת לעצמות וזה כואב
ועוד הרבה הרבה חרא

דיכאון זה לא "רק להיות עצוב" או לעבור "יום רע" שפשוט צריך לצאת החוצה ולעשות כך וכך ואז הכל יהיה בסדר.

דיכאון זאת מחלה שצריך ללמוד להסתדר איתה להרבה זמן.
אני מרגיש חסר תקווה, בלי משמעות. לא משנה מה אעשה - לא יעזור לשנות את זה.

שום דבר לא באמת משמח, דברים שפעם מצאת עניין בהם ואהבת לעשות כבר לא מספקים אותך.
זה לא משנה לאן את הולכת, מה את עושה, או עם מי את מחליטה להעביר את הזמן שלך - שום דבר לא משמח אותך. כל מה שרוצים זה פשוט ללכת לשכב ולישון.

דיכאון זה כמו מפלצת שיושבת מאחורי הצוואר ואתה מרגיש שלא משנה מה תעשה היא תישאר שם לנצח.

זה לא משנה אם יש לך חברים או לא, אם את במרכז החברה או אאוטסיידרית, זה פשוט שואב ממך באיטיות את כל החיים שלך עד שאת מתייאשת ומגיעה למצב שאין לך כבר כוחות להתמודד כי זה לא שווה את זה יותר.

תפתחי פרטי