יש כאן אנשים שהתמודדו עם נטיות אובדניות של קרוב ויכולים לספר לי איך הם הצליחו לעזור לו?

לחבר שלי התפתח לפני כחצי שנה שוב, זה היה נורא. פשוט דיברנו על זה והפצרתי בו לשתף אותי במה שהוא מרגיש כל הזמן. זה יעבוד רק אם לאותו אדם גם יש רצון לעזור לעצמו. החודשיים הראשונים היו זוועה, אבל לאט לאט זה התחיל להשתפר, הוא ניסה להתרכז על האהבה והזוגיות שלנו ולחשוב על המפגשים, ולנסות לקחת את החיים שלו בידיים ולסדר אותם, ואחרי כמה זמן זה עבר

שואל השאלה:
איך להגיב כשהוא מתאר את מה שהוא מרגיש?

תגידי שאת ממש מצטערת שהוא מרגיש ככה, ושהוא כל כך חשוב לך וזה עושה לך כל כך כואב לראות אותו ככה ואת רוצה לעזור. יכול להיות שהוא ינסה להרחיק אותך ממנו בזה שהוא פחות ידבר איתך ויעשה שיהיה לך לא טוב בקשר אבל אל תוותרי. תדברי איתו תמיד גם על מה שאת מרגישה, נגיד אני חושבת שאם חא הייתי מתחילה לבכות לחבר שלי על זה שהוא לא מתייחס אלי הוא לא היה קולט את זה וכתוצאה מזה גם לא מתרכז על זה, וההתרכזות על זה זה משהו שעזר לו לצאת מהדיכאון. תתמכי בו ותבלי זמן איתו

שואל השאלה:
תודה רבה