אז כתבתי קצת על מקרה שעברתי בילדות...אשמח אם תכנסו

תגידי , את זוכרת?
קראת לי מכוערת .
שמת לי מכשולים,
הרגת לי ת'חיים .
קיבלת חינוך גרוע
עדיין לא ידוע
אבל תמיד שנאת אותי, מדוע?
אז עכשיו זה מאחוריי אבל רוצה לשחרר
חייבת להעיף אותך צריכה קצת לאוורר.
זוכרת את הפעם ההיא , החבאת לי אולר בתיק..
אני שתקתי , ואת המשכת להעיק ...
אז המשכתי לרקוד ולעשות מה שאני אוהבת,
לא היה פשוט החיים הם כמו רכבת.
הסתרתי מההורים ,
פחדתי מחברים ,
ועכשיו עם צלקות לכל החיים.
אז המשכתי לשתוק התנהגתי כמו מפגרת
ואת לצערי, לא בחרת דרך אחרת.
כשגדלתי ידעתי , הצבתי לך תנאים
אבל את בשלך הראש בעננים.
אז עזבתי את הקבוצה ,
את היית מרוצה .
התקדמתי לבדי
בלי לשים לב למי שליידי.
המקרה הזה חסם לי את הרגשות,
אף פעם לא ירדו דמעות.
אז.. אנלא טובה בכתיבה רק מוציאה ת'כאב,
הדבר הזה כבד לי על הלב.

היום אנלא טיפשה , יודעת לדבר
מאחלת לך רפואה שלמה, ומהר.


פונה לאיזה מישהי מטומטמת אחת ...אני גרועה אני יודעת אבל צריכה לפרוק יותר מדיי זמן שמרתי את זה ..
תודה למי שקרא עד כאן...!