16 תשובות
תכלס
זהו שזה לא משנה..
אין משמעות לחיים..
וואלקום טו לייף.
אין משמעות לחיים..
וואלקום טו לייף.
אנונימית
שואל השאלה:
מה זה משנה אם נתרום לעולם או לא??
גם ככה כולנו ניעלם בקרוב...
מה זה משנה אם נתרום לעולם או לא??
גם ככה כולנו ניעלם בקרוב...
אנונימי
בסדר, אבל בינתיים אנחנו כאן אז עדיף לנצל את המצב ולחיות
שואל השאלה:
אבל זה לא ממש דבילי שאנחנו חיים כי זה המצב ולא באמת מבינים את הסיבה לחיים שלנו?
אבל זה לא ממש דבילי שאנחנו חיים כי זה המצב ולא באמת מבינים את הסיבה לחיים שלנו?
אנונימי
ממש לא. מה דבילי בזה? לא צריך בכלל לחשוב על משמעות החיים. צריך פשוט לחיות.
שואל השאלה:
אבל כל דבר שאנחנו עושים בחיים כן יש לו סיבה, אם זה כסף, הרגשה טובה, סיפוק....
אז איך זה יכול להיות שאת הדבר הכי עיקרי שאנחנו עושים אין לו סיבה בכלל??
לא נראה לך שאולי כן יש משמעות חשובה לזה שאנחנו פה ואנחנו פשוט מפספסים אותה...
אבל כל דבר שאנחנו עושים בחיים כן יש לו סיבה, אם זה כסף, הרגשה טובה, סיפוק....
אז איך זה יכול להיות שאת הדבר הכי עיקרי שאנחנו עושים אין לו סיבה בכלל??
לא נראה לך שאולי כן יש משמעות חשובה לזה שאנחנו פה ואנחנו פשוט מפספסים אותה...
אנונימי
הפספסו היחיד הוא לא לחיות בהווה
אני חושבת שדבר די מפורט שכתבתי לגבי דעתי על משמעות החיים יתן לך כמה נקודות מבט חדשות על העניין...
קישורים מצורפים:
שואל השאלה:
המאמר הזה ממש יפה, אבל לצערי זה עדיין לא נותן לי תשובה ללמה אני נמצא בעולם הזה ומה הסיבה שאני חי פה
טוב תודה לכולם בכל אופן.
המאמר הזה ממש יפה, אבל לצערי זה עדיין לא נותן לי תשובה ללמה אני נמצא בעולם הזה ומה הסיבה שאני חי פה
טוב תודה לכולם בכל אופן.
אנונימי
אנחנו חיים כדי להמשיך את המין שלנו.. אם לא ניהיה חיים בני האדם יכחדו
אם תשאל אותי מה לדעתי התרומה והמשמעות של בני אדם לעולם מה שכתבתי שם זה מה שאגיד. אם תשאל ממש במובן של סיבתיות "למה" אנחנו קיימים? אגיד לך שהשאלה הזו היא לופ אינסופי שלא יוביל אותך לשום מקום. אסביר- על כל דבר אתה יכול לשאול למה הוא קיים וגם על הסיבה שתענה תשאל למה ועל הסיבה לסיבה תשאל למה וכן הלאה ותיווצר לך שרשרת ארוכה מאוד של סיבתיות. עכשיו צריך רק לחשוב לאן תיאורתית השרשרת הזו יכולה להוביל... לפי איך שאני יכולה לחשוב על פתרון לשרשרת הזו יש שתי אפשרויות-
1. בסופו של דבר תהיה שאלה שהתשובה אליה תהיה "כי ככה" וזה יעצור את השרשרת.
2. יווצר מעגל אינסופי של סיבתיות שמסבירה את עצמה- כלומר a קיים כי b, b קיים כי c וc קיים כי a. הבעיה היא שאז תסתכל על כל זה במבט על ותשאל למה קיים המעגל הזה? מפה או שתגיע לעוד מעגל בתוך מעגל אינסופי או לעוד שרשרת אינסופית- בשתי האופציות באיזשהו שלב תהיה חייב לפתור את זה בשאלה שהתשובה אליה היא "כי ככה" (או פשוט אינסוף מתמשך שאם הוא לא מגיע לשום מקום אז מבחינתי גם סיבת הקיום שלו היא "כי ככה") לכן בעיניי לשאול על דברים "למה?" זה לא מוביל לשום מקום, אבל לשאול איך הם הופכים את העולם ליפה ומעניין יותר יכול להוביל אותך לאנשהו.. (אם אתה מוצא דרך אחרת לפתור את הלופ האינסופי התיאורטי תודיע לי, כי אני חיפשתי הרבה ולא מצאתי).
תכלס אני לא רואה גם יותר מדי עניין בלשאול על דברים למה...
אחד הדברים בחיים שלנו שהתשובה אליהם היא "כי ככה" אלה הרגשות שלנו. כלומר פיזית יש לזה כל מיני הסברים, אבל אם פתאום יש לך חשק בלתי מוסבר לגלידה וישאלו אותך "למה?", סביר להניח שהתהליכים הכימים במוח שלך זה הדבר האחרון שתחשוב עליו באותו רגע. אתה פשוט רצית את זה כי ככה. המימד הפיזי הוא מימד נפרד בעניין הזה כי השיקולים האישיים והמושכלים שלך הובילו אותך למסקנה הזו בלי סיבה רציונאלית, אבל המסקנה הזו יכולה ליצור אחריה שרשרת הגיונית של סיבתיות. (למה אתה מתקשר לאמא? כי אתה צריך כסף. למה אתה צריך כסף? כדי לקנות גלידה. למה אתה קונה גלידה? כי ככה בא לי.) לכן אם מחפשים סיבתיות- אני חושבת שצריך לחפש אותה בבני אדם ולא להתרחק הרבה מעבר לזה. בני אדם הם היחידים שמסוגלים לתת סיבה לדברים וגם לקבל אותה בהתאם לעצמם. (בני אדם ואולי עוד כמה צורות חיים שעוד לא מוכרות לנו ברחבי היקום אבל לא משנה). אנחנו עושים דברים כדי לשרת אינטרסים של עצמנו כי אין ממש אינטרסים אחרים אפשריים לשרת (אלא אם כן אתה מאמין באלים כלשהם אבל אני לא רואה הרבה הבדל בין לשרת אינטרסים שלהם לבין לשרת אינטרסים של עצמנו בעניין הזה). אני אישית לא חושבת שיש בזה משהו רע, העולם הפנימי שלנו בעיניי לא בעל ערך קטן יותר מהעולם הפיזי החיצוני, וזה שהוא מוגבל בזמן לא מבטל את חשיבות ואופי הקיום שלו. כמו שלספר יש התחלה וסוף ומספר מוגבל של עמודים אבל זה לא הופך אותו לחסר ערך. מבחינתי כן, אני אמות בסוף ומה שאני עוברת לא ישנה לאף אחד. אבל ה"אף אחד" הזה הוא חיצוני וכרגע אני עצמי "העולם", אז ה"אף אחד" הזה בכלל לא רלוונטי, הוא חיצוני לי, הוא סיפור אחר לגמרי, הוא לא קובע מה ערך החיים שלי, החיים שלי עומדים בפני עצמם. לא משנה עד כמה לא אהיה קיימת בעתיד, אם אתנגש בעמוד זה יכאב וארגיש את זה כי העולם שלי קיים כרגע ובתוך עצמו יש לו את הסיבתיות שלו ומה שמחוץ לו לא באמת רלוונטי אליו, אלה עולמות נפרדים. ככה אני רואה את זה...
1. בסופו של דבר תהיה שאלה שהתשובה אליה תהיה "כי ככה" וזה יעצור את השרשרת.
2. יווצר מעגל אינסופי של סיבתיות שמסבירה את עצמה- כלומר a קיים כי b, b קיים כי c וc קיים כי a. הבעיה היא שאז תסתכל על כל זה במבט על ותשאל למה קיים המעגל הזה? מפה או שתגיע לעוד מעגל בתוך מעגל אינסופי או לעוד שרשרת אינסופית- בשתי האופציות באיזשהו שלב תהיה חייב לפתור את זה בשאלה שהתשובה אליה היא "כי ככה" (או פשוט אינסוף מתמשך שאם הוא לא מגיע לשום מקום אז מבחינתי גם סיבת הקיום שלו היא "כי ככה") לכן בעיניי לשאול על דברים "למה?" זה לא מוביל לשום מקום, אבל לשאול איך הם הופכים את העולם ליפה ומעניין יותר יכול להוביל אותך לאנשהו.. (אם אתה מוצא דרך אחרת לפתור את הלופ האינסופי התיאורטי תודיע לי, כי אני חיפשתי הרבה ולא מצאתי).
תכלס אני לא רואה גם יותר מדי עניין בלשאול על דברים למה...
אחד הדברים בחיים שלנו שהתשובה אליהם היא "כי ככה" אלה הרגשות שלנו. כלומר פיזית יש לזה כל מיני הסברים, אבל אם פתאום יש לך חשק בלתי מוסבר לגלידה וישאלו אותך "למה?", סביר להניח שהתהליכים הכימים במוח שלך זה הדבר האחרון שתחשוב עליו באותו רגע. אתה פשוט רצית את זה כי ככה. המימד הפיזי הוא מימד נפרד בעניין הזה כי השיקולים האישיים והמושכלים שלך הובילו אותך למסקנה הזו בלי סיבה רציונאלית, אבל המסקנה הזו יכולה ליצור אחריה שרשרת הגיונית של סיבתיות. (למה אתה מתקשר לאמא? כי אתה צריך כסף. למה אתה צריך כסף? כדי לקנות גלידה. למה אתה קונה גלידה? כי ככה בא לי.) לכן אם מחפשים סיבתיות- אני חושבת שצריך לחפש אותה בבני אדם ולא להתרחק הרבה מעבר לזה. בני אדם הם היחידים שמסוגלים לתת סיבה לדברים וגם לקבל אותה בהתאם לעצמם. (בני אדם ואולי עוד כמה צורות חיים שעוד לא מוכרות לנו ברחבי היקום אבל לא משנה). אנחנו עושים דברים כדי לשרת אינטרסים של עצמנו כי אין ממש אינטרסים אחרים אפשריים לשרת (אלא אם כן אתה מאמין באלים כלשהם אבל אני לא רואה הרבה הבדל בין לשרת אינטרסים שלהם לבין לשרת אינטרסים של עצמנו בעניין הזה). אני אישית לא חושבת שיש בזה משהו רע, העולם הפנימי שלנו בעיניי לא בעל ערך קטן יותר מהעולם הפיזי החיצוני, וזה שהוא מוגבל בזמן לא מבטל את חשיבות ואופי הקיום שלו. כמו שלספר יש התחלה וסוף ומספר מוגבל של עמודים אבל זה לא הופך אותו לחסר ערך. מבחינתי כן, אני אמות בסוף ומה שאני עוברת לא ישנה לאף אחד. אבל ה"אף אחד" הזה הוא חיצוני וכרגע אני עצמי "העולם", אז ה"אף אחד" הזה בכלל לא רלוונטי, הוא חיצוני לי, הוא סיפור אחר לגמרי, הוא לא קובע מה ערך החיים שלי, החיים שלי עומדים בפני עצמם. לא משנה עד כמה לא אהיה קיימת בעתיד, אם אתנגש בעמוד זה יכאב וארגיש את זה כי העולם שלי קיים כרגע ובתוך עצמו יש לו את הסיבתיות שלו ומה שמחוץ לו לא באמת רלוונטי אליו, אלה עולמות נפרדים. ככה אני רואה את זה...
שואל השאלה:
מחשבה ממש יפה ואני אנסה להעמיק בזה עוד קצת אז תודה על הזמן וההשקעה
מחשבה ממש יפה ואני אנסה להעמיק בזה עוד קצת אז תודה על הזמן וההשקעה
אנונימי
די עם התשובות הממורמרות שלכם. אתם חיים כדי לתרום לעולם. בשביל זה אתם חיים. אם לא הייתם, דברים היו נראים אחרת. תמצאו את המשמעות של החיים שלכם.
אז בוא נתחיל מ-מה מוגדר כסיבה? איזו סיבה לקיום אתה רואה למשל בדברים אחרים שהם לא אתה? מה נותן למשהו סיבה? איזו מטרה צריך לשרת שיכולה להיות למשהו סיבה לקיום כי הוא משרת את המטרה הזו? אפילו משהו דמיוני כדי להבין איזה סוג של דבר אתה מחפש.
שואל השאלה:
חח באמת שאני לא יודע ובגלל זה אני מהרהר בזה המון ושואל על זה שאלות פה
חח באמת שאני לא יודע ובגלל זה אני מהרהר בזה המון ושואל על זה שאלות פה
אנונימי
באותו הנושא: