פעם סיפרתם למישהו את אחד הסודות הכי גדולים שלכם והם לא האמינו לכם? גם אותכם זה ממש העליב?

לא סיפרתי

בערך אבל אני לא יכולה להאשים אף אחד
ככה חייתי ולא לוקחים אותי יותר מדי ברצינות כי אני בדרך כלל מחליקה את זה או מתבדחת על הדברים הרציניים כי ככה התרגלתי פשוט מכל מני סיבות

לא ממש האמת
סיפרתי דברים, אבל לא פגעו בי בגגלם

ברור הפיצו את זה בכל השכבה הילדה שסיפרתי לה לא מבינה איזה חברה היא הפסידה ועד היום צוחקים עליי

כן.. מאז אני לא נפתחת לאנשים

כשנתפתחים למישהו והם בורים מדי בשביל להבין זה אחד הדברים הכואבים.

כן

כן... זה היה דיי משפיל ופוגע.
למדתי מאז לא להיפתח בפני אנשים