מה אתם חושבים על קטע שכתבתי?

כל קטע קטן שאני כותבת משחרר ממני כל כך הרבה לחץ. כל קטע כזה, משחרר לי את כל המילים מהלב. הכתיבה גורמת לי להרגיש תחושת שחרור עצומה. שחרור מכל הרע. סוף סוף, אני לא חושבת עליך. למרות שלמעשה אני כן. אני כותבת עליך. אתה ההשראה כמעט לכל הכתבים שלי. אבל מהכתיבה, אני נהיית חזקה יותר. אני כבר לא זאת שחושבת עליך בלילה ובוכה ללא הפסקה. אני מפסיקה להיות זאת שלא מצליחה להירדם בגללך. אני עסוקה בכתיבה, ביצירה של משהו חדש. נמאס לי להיתקע במחשבות עצובות. וכל כתיבה כזאת קטנה, גורמת לי להרגיש יותר חזקה. אבל לפעמים, הכתיבה גורמת לי להזיל דמעה. דמעה אחת או יותר, ולפעמים היא גורמת לי לפרוץ בבכי לא צפוי. בכי של שחרור. בכי שלאחריו, בדר"כ, אני מרגישה טוב יותר. אז תודה לך כתיבה יקרה. תודה לך שאת גורמת לי להרגיש יותר חזקה. תודה לך שאת משכיחה ממני את כל הרע. תודה על זה שאת תמיד תהי כאן לצידי, ולא תעזבי. בך אני מאמינה, מבטיחה.