אני חושבת שאני מתחילה להיכנס לדאכון...

לפני חודשיים הייתי שמחה וקופצנית, אהבתי את עצמי וחייכתי המון... לאט לאט אני מרגישה שחסר לי, יש חלל ריק כזה בפנים. אני לא עושה עם החיים שלי כלום, פשוט כלום. אני כל הזמן מסתגרת בחדר, אני לא נפגשת עם חברות ואם כן זה בגלל שאני מכריחה את עצמי. המשפחה שלי מתחילה להעיר לי שאני כל הזמן בחדר ואם אני יוצאת זה רק בשביל אוכל. הייתי בדכאון כבר ויצאתי מזה (לפני שנתיים) אני לא רוצה להישאב לזה שוב.. מה אני יכולה לעשות?