למה אנשים חושבים שהמצוות שה' צוה אותנו עליהם זה סוג "סאדיזם", חס ושלום? האם אתם יודעים מה מהטרה של המצוות?

אני אוסיף על מה שכתבת כי המזון הרוחני של הנפש שלנו הוא לקיים מצוות ועל ידי קיום המצוות אנחנו מתרוממים צעד אחד למעלה ומתמלאים בקדושה וברוחניות .
אני גם מקיימת מצוות כי אני מאמינה שהמצוות הן אמת. שהתורה היא אמת. ושהקב"ה הוא האמת הגדולה של העולם כולו.
יש הרבה דברים בחיים שאני עושה לא בגלל שאזכה בעבורם למשהו, אלא כי אני מאמינה שזה מה שנכון לעשות. יש הרבה דברים בחיים שאני לא עושים כי נוח, מקובל אלא כי הלב, הלב אומר לי שזה המעשה הנכון.

הקב"ה הוא גם זה שברא את רגש ה"בושה".
חוץ-מזה, מאיפה יודעים שהקב"ה ברא את העולם כדי "להיטיב" לאדם, או נתן את המצוות כדי שאנשים לא יתביישו? מי שאל אותו את זה? מי קבע ש"טבע הטוב הוא להיטיב" לכן ה' "טבעו הוא להיטיב", אם אי-אפשר להגדיר את ה' באף מושג ארצי כזה או אחר, וכל-שכן להתיימר שהוא כפוף לטבע מסוים או לכללים מסוימים?

למה אתה יוצא מנקודת הנחה שאלוהים רוצה לעשות לנו טוב? אתה לא מרכז העולם.
זו בדיוק התפיסה האגוצנטרית של אנשי הדת.

שואל השאלה:
לגבי הכפירה, בעיה שלך, אתה כבר יודע (כי כתבתי פה על זה די הרבה) מה דינם של הכופרים. לגבי רצון ה' להיטיב עמנו הוא גילה לנו שהוא בא להיטיב עמנו וודאי שחובה להאמין לו ואין שום סיבה להגיד שלא, חס ושלום.
שאלה לגבי ההורים: האם אתה סובר שהורים שמביאים את הילד לעולם שהם עושים את זה ממניעים טובים או לא?

בני האדם מביאים ילדים לעולם כדי שתהיה המשכיות לאנושות. זה צורך בסיסי ביולוגי.
אלוהים הוא אל מופשט. אין לו רצונות וצרכים.
אי אפשר להגיד שהוא עושה את זה כדי להיטיב לנו כי אין לו רגשות. אי אפשר להשוות בין בני אדם לאלוהים.

ראיתי
אני כופר בדת הרבנית ובדת באופן כללי. אני חושב שלדתות יש מוסר של עבדים.
לגבי אלוהים, אני גם לא חושב שהוא קיים.
אם הוא כן קיים, למה הוא ברא אותנו?
לא יודע, תשאל אותו.
זה שלך לא נראה הגיוני שאלוהים ברא אותנו ממניעים שהם לא בהכרח חיוביים, זו כבר הבעיה שלך.

שואל השאלה:
חפש אותי בראשון, אני לא סתם "יוצא כך מתוך נקודת הנחה", אלא שה' גילה לנו את זה ע"י משה רבנו: " וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ--לְהֵיטִבְךָ, בְּאַחֲרִיתֶךָ" (דברים ח, פסוק טז) וה' יתברך וודאי שנאמן עלינו. ראה גם את מה שכתבתי בתשובה שלמעלה.

שואל השאלה:
morgenlicht רַב-חֲתוּלִין חתול, אני שקראת חומר על זה ובכל זה אתה מפקפק בזה. אבל תחשוב לבד: למה לה' לברוא אותנו (הוא לא חסר כלום) אם לא כדי להיטיב לנו?

אני לא יודע למה הקב"ה ברא אותנו, וזה גם לא כתוב בתנ"ך משהו מיוחד על-זה.
אני לא חושב שהגיון אנושי של "אם לא להיטיב אז למה" (שזה אפילו לא מביא סיבה למה כן, או שזה שולל בהכרח הסברים אחרים), יכול להתיימר להבין את דרכי ה' ודברים ברומו-של-עולם.

אגב, לגבי הפסוק "למען ענותך", אם נסתכל בהקשר המקורי שלו, הפסוק הוא:
"הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ."
בסה"כ נאמר שהקב"ה ניסה את עם ישראל במדבר כדי לבדוק אם הוא יאמין בו, וזה ממש לא אומר שכל מגמת הבריאה היא להיטיב לאדם או לא 'דע מה.