איך זה? אני גרועה בסימני פיסוק..ואני לא יודעת איך לגרום לכם לקרא את זה בצורה שאני רןצה אבל פשוט תקראו בצורה דרמטית

לא אהבתי
אבל המשפט עם השינה יפה

שמתי סימני פיסוק מתאימים במקומות שהיו נראים לי נכונים.. מקווה שתאהבי

בכיתי, בכיתי כל הלילה עד שנרדמתי. בכיתי עד שלא נשאר בי יותר כוח, ודמעות כבר לא יצאו מעיניי על פני. השינה עטפה אותי, רמזה לי להירגע מכל הבעיות של החיים ולקחת הפסקה- אפילו לרגע, לרגע אחד... נלחמתי בזה, לא רציתי לעצום את העיניים ולשכוח מהכל, רציתי לזכור, להרגיש, ואולי גם לבכות- כי זה משחרר. לפעמים אני רוצה לצרוח. לצרוח כל כך חזק לאלוקים ולשאול; בשביל מה אני פה? בשביל מה אני קיימת? לאיזה מטרה? אני לא רואה ממש סיבה.. ואני לא מוצאת אחת אפילו מספיק טובה בשביל להישאר כאן ולא ללכת ולוותר. אז בשביל מה? בשביל מה להמשיך את זה?

אהבתי נחמד ויפה שאת כותבת אבל מאד כבד כזה או דיכואני