מה דעתכם על אנשים שקטים

אני כזאת אז לא מפריע לי

אחלה אנשים, אני כזאת וזה דיי קשה להיות ככה אבל זה גם סוג של מסנן

לא הייתי מתחילה פונה לבן אדם כי לא הייתה לי סיבה , אני רוצה להתחבר עם אנשים שמעניינים אותי או נראים לי כיפים... ובדרך כלל אין לי רושם על אנשים שהם ביישנים ושקטנים כאלה...

תלוי יש כאלה חסרי ביטחון ויש כאלה שזה חלק מאופי שלהם

לא היה מפריע

לא, אני הייתי ככה והיו לי הרבה חברים בתקופה הזו.. עכשיו רוב החברים שלי כשהכרתי אותם היו בדיוק לפי התיאור שלך והם אנשים מדהימים:) לא מוריד בכלל ולי זה אפילו נותן רצון להתחבר

לא הייתי מתרחקת. אבל אם מדובר במישהו ממש ממש שקט שאף פעם לא מדבר ולא מסוגל להסתכל לאנשים בעיניים, אני משערת שקצת קשה להתחבר כי אין פה תקשורת.

ההפך, אני יותר אתקרב לכאלה, כי גם אני כזאת

שואל השאלה:
אז למה זה מרגיש לי שאנשים לא מתחברים אליי מעבר לידידים בגלל שאני שקטה
מרגיש כאילו אני צריכה להילחם בעצמי ולהשתנות כי זה מפריע לאנשים

מעדיפה כאלה שנותנים את העמדה שלהם.

בגלל שכשאת שקטה ולא בולטת אנשים לא יכירו אותך אלא אם כן יתחילו לדבר איתך, וזה דבר שלא קורה הרבה כשאת מופנמת ושקטה כל כך,
לצורך העניין אני מכיר מישהו מהכיתה שלי שהוא אחלה והכול, אבל הוא כל כך ביישן ושקט עד כדי כך שעם 3/4 מהכיתה הוא אף פעם לא החליף מילה ולכן אף אחד לא באמת מכיר אותו חוץ מהחברים הבודדים שלו

הם סבבה

הם האנשים הכי מסקרנים

לי זה לא מפריע, תכלס כי אני נוטה להיות מופנמת במצבים כאלה אז יחסית אני יכולה להבין אותם, למרות שאני לא, כי אני חצי חצי, אבל תמיד החשבתי את עצמי כמופנמת אז החלטתי לבדוק על זה והבנתי כמה שהם שווים באמת האנשים המופנמים

שואל השאלה:
אבל אני כן ודיברתי על עצמי

זה לא שאת חסרת ביטחון עצמי, יש לך, פשוט אדם מיוחד ושונה מאחרים וזה בסדר להיות שונה

האם אחלה

ולא כל מי ששקט/ מופנם הוא חסר בטחון.