מרגישה על סף התמוטטות

תפני אליה בנועם ותאמרי לה "אמא, אני מעוניינת לדבר איתך ברוגע על דברים שמפריעים לי" ואני בטוחה שהיא תקשיב. אם היא צועקת אל תצעקי בחזרה, זה יתסיס יותר. תעני תמיד בנועם על אף שזה קשה.
אם זה לא עוזר, אני תמיד הייתי שמה אוזניות ושומעת מוזיקה מרגיעה כאשר הרגשתי חרדה או עצבים, נסי זאת.
אל תצעקי בחזרה, זה באמת רק יתסיס. אל תעני פשוט.

שואל השאלה:
כשאני מנסה לדבר איתה בשקט ואני אומרת מה מפריע לי ואיך אני מרגישה היא פשוט אומרת שאני משקרת ושזה לא נכון
כבר וויתרתי בתכלס עליה אני רק מחכה להתגייס לבסיס סגור ולעוף עד היום הייתי בחשיבה של אני אעשה את המטלות שלי בבית וזה לא יותר ולא פחות אבל היא רואה שאני עומדת בהן וזה כואב לה היא בחרה מה לתת לי ופתאום שאני עושה אותן זה לא מספיק לה אחותי לא עוזרת כל השבוע ורק שישי והיא אומרת שהיא עוזרת לה מלא אני מלא עם אחותי הקטנה שהיא באמת ילדה לא קלה ואחותי כל הזמן בחדר והיא עדיין מלאך די זה משגע אותי בא לי רק לעוף מהבית רציתי לעבור לפנימייה והיא לא נותנת לי היא כאילו בכוח רוצה להשאיר אותי בבית
היא מתנהגת אלי בדיוק כמו שאמא שלה הייתה מתנהגת אליה היא לא אמורה להבין אותי ולא לעשות את זה

אז אל תתייחסי אליה

אני מבינה בטירוף את התסכול זה קורה לי כל הזמן עם אמא שלי קרה לי שפשוט לא דיברתי איתה שבוע וחצי ברוב עצבים עליה ושהיא אף פעם לא מעריכה מה שאני עושה זה כואב אבל זה יעבור מתישהו לפני שבוע היה לי ריב גם על משהו שבכלל האחים שלי אשמים בו ומה שעזר לי זה אבא שלי הוא דאג לי והבין אותי