13 תשובות
תלמד לבכות
לא לוותר
שואל השאלה:
פשש טיפים מעשירים
פשש טיפים מעשירים
אנונימי
תצפה בקטעים של ניימאר מהמונדיאל
חחח
תנסי להראות כמה שיוצר אמינה ואמיתית ותנסי ממש להיכנס לדמות ולא לחשוב שאת משחקת אלא להיות הדמות ולנסות להשתיק את הקול הקטן הזה בראש שמדבר ואם הצלחת להפוך את הקול הזה לממש המחשבות של השחקן ולא המחשבות של עצמך אז ניצחת את הכל
הבעות פנים רגש חשוב לשמור עליהם זה מה שמעביר דברים כמו צמרמורת לקהל ונותן להם להזדהות איתך
אני רוצה להוסיף בעקבות לשתי תשובות מעליי - חשוב להכיר את הדמות. חשוב להבין מה היא עוברת, למה היא מתנהגת בצורה מסוימת ובאופן כללי - לאבחן אותה... אחרי האבחון הדמות תהיה כל כך מוכרת שהכניסה אליה תהיה קלה באופן מפחיד - מניסיון. עוד משהו - אפשר לחבר את הדמות אל עצמך, למצוא במה אפשר להזדהות איתה, ולהיצמד לחלק הזה בכל הכוח. בהצלחה! כשחקן חובב בעצמי אשמח לשמוע על התקדמות או לייעץ!
להתאמן מול המראה כדי לדעת איך אתה באמת נראה.
לעשות פרצופים מתאימים אבל לא מוגזם מידי.
אם יש טקסט ארוך לשתות מים לפני ואחרי.
לשלב רגש בלי להתבייש!
לדבר בקול רם.
לשלוט בטקסט כדי שיהיה לך ביטחון על הבמה.
זה מה שיש לי בינתיים חח
לעשות פרצופים מתאימים אבל לא מוגזם מידי.
אם יש טקסט ארוך לשתות מים לפני ואחרי.
לשלב רגש בלי להתבייש!
לדבר בקול רם.
לשלוט בטקסט כדי שיהיה לך ביטחון על הבמה.
זה מה שיש לי בינתיים חח
לצערי לא הצלחתי לצרף את הקישור, מוזמן לחפש "7 השאלות של סטניסלבסקי" בגוגל
מעבר לדברים הבסיסיים של דיקציה ודיבור חזק וברור, אתה יכול להתייחס לדברים הבאים:
-מונולוג פנימי: מה הדמות חושבת, מה עובר לה בראש בכל רגע נתון. פשוט להחליף את המחשבות שלך במחשבות של הדמות
-תיאטרון בנוי על פעולה ותגובה, מישהו פועל ואתה חושב האם אני אוהב או לא אוהב את מה שקורה פה. לאחר מכן צריך לבטא את התמיכה או ההתנגדות לדמות האחרת בצורות שונות
-בכל דבר שאתה עושה צריכה להיות פעולה. יש 4 "פעולות על", שכל דבר שאנחנו עושים הם למען אחת מהפעולות האלה, גם בני אדם בלי שום קשר לתיאטרון חושבים ככה (למרות שלרוב הם לא מודעים לזה). המטרות הן: הוקרה, כוח, אהבה והחזרת שליטה על החיים שלך. תמיד תחשוב מה אתה מנסה להשיג מדהמות השנייה כשאתה אומר את הטקסט, ואיך זה מתקשר לארבעת הפעולות.
-סאבטקסט: מה מסתתר מאחורי המילים שלך. מה אתה אומר לעומת מה שאתה משדר. קצת מתקשר למונולוג הפנימי. יכול להיות שהטקסט שלך הוא "כן", אבל אתה בעצם מתנגד נחרצות, ככה שצריך לבטא את זה בטונים ובשפת הגוף
-לא לצאת מהדמות. לא משנה מה קורה, אתה הדמות. אין לחלום על הבמה, אין לשבת בצורה כפופה ולשחק בשיער (אם זה לא חלק מהדמות) וכו'. רואים את זה על הבמה וזה בולט, ככה שצריך להיות עירניים כל הזמן.
-טיפים לעבודה על דמות: מצרפת לך את 7 השאלות של סטניסלבסקי, הן הבסיס לניתוח דמויות, חושבת שזה יכול לעזור לך :)
-מונולוג פנימי: מה הדמות חושבת, מה עובר לה בראש בכל רגע נתון. פשוט להחליף את המחשבות שלך במחשבות של הדמות
-תיאטרון בנוי על פעולה ותגובה, מישהו פועל ואתה חושב האם אני אוהב או לא אוהב את מה שקורה פה. לאחר מכן צריך לבטא את התמיכה או ההתנגדות לדמות האחרת בצורות שונות
-בכל דבר שאתה עושה צריכה להיות פעולה. יש 4 "פעולות על", שכל דבר שאנחנו עושים הם למען אחת מהפעולות האלה, גם בני אדם בלי שום קשר לתיאטרון חושבים ככה (למרות שלרוב הם לא מודעים לזה). המטרות הן: הוקרה, כוח, אהבה והחזרת שליטה על החיים שלך. תמיד תחשוב מה אתה מנסה להשיג מדהמות השנייה כשאתה אומר את הטקסט, ואיך זה מתקשר לארבעת הפעולות.
-סאבטקסט: מה מסתתר מאחורי המילים שלך. מה אתה אומר לעומת מה שאתה משדר. קצת מתקשר למונולוג הפנימי. יכול להיות שהטקסט שלך הוא "כן", אבל אתה בעצם מתנגד נחרצות, ככה שצריך לבטא את זה בטונים ובשפת הגוף
-לא לצאת מהדמות. לא משנה מה קורה, אתה הדמות. אין לחלום על הבמה, אין לשבת בצורה כפופה ולשחק בשיער (אם זה לא חלק מהדמות) וכו'. רואים את זה על הבמה וזה בולט, ככה שצריך להיות עירניים כל הזמן.
-טיפים לעבודה על דמות: מצרפת לך את 7 השאלות של סטניסלבסקי, הן הבסיס לניתוח דמויות, חושבת שזה יכול לעזור לך :)
להרגיש חופשי
תעזבי את כל הדברים האלה אם יש לך את זה תאמיני בעצמך ואל תפחדי ותראי שתצליחי
באותו הנושא: