למה אנשים בבית ספר רואים ילדים לבד ולא עוזרים להם?

כי בד"כ מניחים שהם לבד כי הם רוצים ( מה שלא נכון ברוב המקרים) , או שאנשים מפחדים מהתגובה של הסביבה, שלא ייחשבו "כמוהם".

יש יותר מדי ילדים
אני בספק אם הם זוכרים את השמות שלהם חוץ מהילדים הבעייתים..
מניסיון עזרו יותר לאלו שהפריעו בשיעור מאשר לאלה שבצד..

כי יש כאלה שפשוט חושבים שאם יעזרו לאותם ילדים אז יחשיבו שהם כמוהם או שזה יוריד מהרמה שלהם ויש כאלה שפשוט לא שמים לב אליהם

כי הדור של היום רק רוצה להיות מאגניבים
לא מתחשבים באחר רק בעצמם
מי יותר מגניב ומי יותר קול
ולהתקרב למישהיא לבד זה מחלה בישבילם אז הם מתרחקים
כן זה הדור של היום וזה כלכך עצוב :(
כמובן שאני לא מכלילה את כולם יש אנשים גם טובים בעולם

כי אין להם אינטרס להיות עם מי שלבד
מבחינתם יש להם חברים אז לא באמת אכפת להם אם יהיה מישהו לבד או לא
אני הייתי לבד בבית ספר ואני יודעת בדיוק איך זה

קשה לי לדבר עם אנשים שאני לא מכירה כל כך,ואני מעדיפה פשוט להתרחק מכל זה..

כע הם מפחדים דלא יעשו עליהם חרם והם יהיו בסוף לבד או שהם חושבים שהם בסדר שהם לבד

כי לא אכפת להם העיקר שלהם יש חברים .. מבינה ?
ואני מכירה את זה אני גם לבד

ולמה אלו שלבד לא ניגשים ומתחברים לאנשים?
לא יודעת איך זה עובד אצלכם אבל הגעתי השנה לבית ספר חדש ולא הכרתי אף אחד ובמקום לשבת בצד ולהיות עצובה הלכתי והתחברתי לאנשים.

מי שלבד לא יכול לחכות שיבואו אליו, אם הוא לא רוצה להיות לבד שישנה את המצב.
כן יש כאלו שניגשים לאלו שלבד אבל אי אפשר לבוא בטענות לאלו שלא.

אני אהבתי להיות לבד בהפסקות בכיתה ז אבל כל פעם באו אלי ואמרו לי למה אתה לבד? רוצה לבוא איתנו? והרגשתי לא נעים אז התחלתי לבלות עם אנשים בהפסקות.

אתם דורמים לזה להשמע כאילו זה דבר רע. רוב הפעמים שמישהו לבד. הבעיה היא בו, יש סיבה שאנשים לא רוצים להיות איתו. אני אישית לא אכריח את עצמי להתקרב למישהו שאני לא מחבב או אוהב אפילו אם הוא לבד.
אני יודע שקל לכם להאשים אחרים בבדידות שלכם(אף אחד לא מתקרב אלי אז הבעיה היא בכולם חוץ ממני) אבל תעצרו רגע ובאמת תבדקו למה אף אחד לא מדבר איתכם

לא כולם ככה...
שאני רואה מישהו לבד אני ניגש ומנסה לדבר איתו.
יש ילדים שזורמים עם זה. ויש ילדים שמרגישים מובכים מזה... ומתנהגים כאילו לא איכפת להם והם פשוט מתעצבנים.

ואגב אנונימית
אל תקשיבי לכל המפגרים פה... זה לא אשמת מי שלבד. קורה שלבן אדם יש פחות ביטחון עצמי... זה בסדר גמור ^^

בתור אחת שנמצאת הרבה לבד..
אני לא מאשימה את מי שלא פונה אלי. יש לי תדמית של סנובית ושל מרוחקת כזאת וגם מי שפונה אלי רוב הזמן אני לא אדע איך להמשיך איתו את השיחה וגם הרבה חושבים שרוצים להיות לבד כי אני לא אענה למישהו וואי כן אני בודדה בוא תדבר איתי(לא שופטת את מי שמגיע ככה אבל רובנו יגידו- זה בסדר אני רוצה להיות לבד)
וגם כל אחד די עסוק בעצמו ובחיים שלו, לכי תדעי, אולי גם הם מתביישים

לי עזרו

כי זאת אשמתם
ואיזה מפלצת אתם עושים ממקובלים

זה משני הכיוונים

אני מתעבת את זה שאנשים רואים ילד לבד אז הם מרחמים עליו והם אומרים "איזה מסכן, אולי נלך להיות איתו רק בשביל שלא ירגיש לבד".
אני למשל, הרבה פעמים יושבת לבד מבחירה אישית. אם בחרתי להיות לבד בהפסקה ולא עם חברים סימן שאני לא מעוניינת בחברה ובטח שלא "חברה מרחמים".

אני אישית ביישנית ושאני רואה מישהו לבד אין לי את האומץ לבוא ולגשת אליו כי אולי הוא רוצה להיות לבד ...

יש ילדים ביישנים,יש ילדים שפוחדים מהתגובות של הסביבה.
ויש ילדים שפשוט אכפת להם רק מעצמם.

כי הם חושבים שזה יוריד להם מהכבוד

וואלה גם נכון

כי כבר ניסיתי כמה פעמים לדבר איתם אבל הם לא משתפים איתי פעולה:\

^חיקוי של המקור חחח

זה באמת קורה הרבה אבל הם או חושבים שילדים יעזרו כי זה מה שצריך או פשוט הם מתעלמים(מה שעצוב)

וואו איזה שטויות אנשים כתבו פה
פשוט כי לא אכפת להם. זה למה. אם אני אראה ילדה מהכיתה שלי יושבת לבד בספסלים, רוב הסיכויים שלא אפנה אליה כי וואלה לא אכפת לי. בחירה שלה לשבת שם לבד, וכשאני יושבת לבד עם עצמי אני מצפה מאף אחד לא להתקרב אליי ולהציק לי כי יש סיבה למה אני נמצאת שם

יש אנשים שיש להם את החברים שלהם וזה והם לא ככ מתעניינים באלה שנמצאים לבד, כי כבר יש להם חברים. הם כניראה מניחים שהם מתבודדים ורוצים להיות בכוונה לבד או חושבים שהם סנובים והם לא תמיד מבינים שהם פשוט מתביישים ולא תמיד יודעים להתחבר.

יש אנשים שבוחרים להיות לבד וככה טוב להם, אבל יש אנשים שאין להם ככ ביטחון עצמי או שמתביישים ולא ככ יודעים איך להתחבר לאנשים חדשים במיוחד שנמצאים בקבוצה (והייתה לי תקופה שהייתי כזאת).

בקיצור לא תמיד שמים לב אליהם.
כמובן שהמצב היה יכול להיות שונה אם כן הם היו חברותיים, אבל זה לא אשמתם, לא כולם יודעים להתחבר ולא משנה כמה ינסו ואם אתם כאלה אל תרגישו אשמים (כשאני הייתי כזאת הרגשתי ממש אשמה).
ואני מבינה אתכם זאת הרגשה נוראית כן לרצות להתחבר אבל פשוט לא להצליח.

אתם מפספסים פרט אחד ענקי
לבוא לילד שיושב בצד לבד
כאילו מה יש להגיד מי אמר שיש לנו את אותם תחומי העניין
לי יש תחברה שלי שאני יודע שאני והם אוהבים את אותם הדברים חלקם גרים קרוב אליי

למה לי לחפש חברים אחרים בזמן שאני כבר עם חברים שסבבה לי איתם?

לפעמים אני ניגשת האמת, אבל כמה סיבות שאולי אני לא אגש למישהו שהוא לבד (למרות שגם אני הרבה פעמים במצב הזה):
1. משהו מעסיק אותי (מחשבתית או פיזית)/ אני לא בפוקוס/ אני מרחפת, ולפתח שיחה זה דבר שדורש ממני מחשבה ויצירתיות (במיוחד אם זה מישהו שאני לא כל כך בקשר איתו בדרך כלל). יש אנשים שיותר קל להם לפתח שיחה אבל לי לא ולכן ברגעים שאני לא ב"וויב" המתאים אני יודעת שזה לא יתקדם לשום מקום ויהיה יבש ומביך אז מה הטעם.
2. יכול להיות שאחשוב שאותו אדם רוצה להיות לבד או לא אוהב אותי מסיבות כאלה ואחרות ושאם אגש אליו זה יפריע לו ויעיק עליו. קורה לי לא מעט שניגשים אלי כשאני לבד ולא רוצה חברת אנשים...
3. זה מרגיש לי קצת צבוע ויותר משלי זה מרגיש צבוע- למי שניגשים אליו זה מרגיש צבוע, שניגשים למישהו בגלל שהוא לבד ולא בגלל שאתה רוצה להיות בחברתו והוא מעניין אותך. זה יכול ליצור מצבים מאוד לא נעימים ולפעמים זה פשוט מיותר ופוגע בשני הצדדים...

אני לבד רוב הזמן, ולא הייתי רוצה ש"יעזרו לי". אני חושבת שזה בחירה שלי. אם הייתי רוצה הייתי מתערבבת עם קבוצות אחרות.
יש ילדים שיותר קשה להם מבחינה חברתית, צריך לקלוט אם זה ילדים שמעדיפים להתבודד מבחירה או שפשוט צריכים את ה"פוש" מילדים אחרים. אם כן, לבוא אליהם ולנסות להתחבר.

הרבה פעמים ראיתי ילדים לבד ורציתי לגשת אבל לא ידעתי איך אז העדפתי להשאיר את זה ככה..

כי כל אחד חושב על התחת של עצמו,או שהוא פשוט מתבייש.

אני לא יוגעת וזה מזעזע לראות את זה בא לי לבכות

אני אם אני רואה ילד לבד אני אשתדל לגשת אליו ואם לא זה רק בגלל שאני מתביישת חח

רוב האנשים מתעסקים בחיים שלהם ופחות מסתכלים על מי יושב לבד בהפסקות.

כמובן שיש כאלה שפונים אל הבודדים והם מאוד עוזרים. אבל לא כולם רוצים להיות כאלה

אחותי יושבת כל הזמן בהפסקות לבד והרבה ילדים ניסו להתחבר אליה היא פשוט דוחה אותם כי היא לא מתחברת אליהם כנראה... נראה לי שיש לא מעט ילדים כאלה אבל אולי זאת בעיה נפשית שאפשר לטפל בה. המורים ברוב המקרים מעלימים עין כי לא באמת אכפת להם מהילדים אכפת להם רק מהכיס שלהם.

יש כאלה נגיד שאין להם בכלל אומץ בכללי לגשת לאנשים לא משנה מי ומה... כמוני נגיד אצלי זו הסיבה. בגלל ביטחון עצמי לא בגלל שהסביבה יסתכלו ויגידו איזה מוזר הוא וידברו עליי.. אבל בכללי אני מנסה ללכת לדבר עם כאלה שלבד ולהיות איתם אני כן לפעמים מצליח טיפה ולפעמים לא.. וגם יש כאלה שפשוט לא אכפת להם מספיק..

כי לאף אחד לא איכפת וככה זה תשלם לי יהיה לי איכפת אם לא אז לא אני למדתי אז זה והבנתי שלכל אחד צריך להיות איכפת רק מעצמו ובקושי מאחרים ככה המציאות במכל מוסד חינוכי!