אני לא רוצה להתגייס לצבא כי

את חייבת להשיג איבחון לזה.. אין לך ברירה אלא לדבר עם ההורים ולהסביר להם...

זה העתיד וההשלכות שלך,ולא שלהם. בסופו של דבר הם ידעו..

היי, אני התגייסתי במצב לא הכי טוב שבעולם. גם אני הייתי בדיכאון ובחרדות שלא תאמיני. אבל התגייסתי בכל זאת כי לא רציתי לתת לזה לעצור אותי מלהשיג דברים
הדבר הכי קשה שהיה לי בצבא הייתה רק הטירונות.. איך שהטירונות הסתיימה ויצאתי לקורסים ולגדודים ופגשתי אנשים מכל הסוגים... את לא מבינה, אתמול בדרך הביתה פתאום הרגשתי משהו ופתאום הבנתי מה זה להרגיש כשאת לא בדיכאון, כשאת לא חרדתית. כשיש לך מטרה ושאיפה ואת מאמינה שאת יכולה לעבור את זה. את *רוצה* לעבור את זה.
זה הרגשה שבחיים לא הרגשתי
וזה הכל הגיע מהתהליך שלי בצבא, שזה ביגר אותי ובנה לי את האישיות מחדש והוכיח לי מה באמת חשוב ומה באמת משנה והכי חשוב מה הערך שלי
תתגייסי, יכול להיות קשה וזאת לא בושה לפנות לקב"ן ולהיעזר בו, אבל התהליך שתעברי אין שווה לו
ותילחמי על תפקיד שאת רוצה, אל תתני לצבא לשים אותך איפה שבא לו.

אני גם כמוך. יש לי המון המון חששות ופחדים. ואמרתי להורים שלי והם ממש הבינו אותי. ואני הולכת למישהי שעוזרת לי עכשיו ואני מתגייסת בחמישי. אני חושבת שאת צריכה להגיד להורים שלך. עדיף להגיד מאשר שזה יישאר בבטן. ותראי איך המצב שלך השתפר. כמובן שזה לא מיד אבל זה תהליך.