נמאס לי להיות "דתיה"

בת כמה את?

את יכולה לנסות לשרוד את זה עד גיל 18, או שתצאי בשאלה ושאת ואחיך תתמכו אחד בשני.

שואל השאלה:
אני בת 15. ואיזה לתמוך, את יודעת מה זה בריונות בתוך המשפחה? זה מה שהוא עושה לי. הוא כל היום אומר שאני מזוהמת, שאני צריכה למות, שאני חסרת תועלת, שאני איכס, שאני מסריחה וצריכה להתקלח (שלא תחשבו שאני לא מתקלחת או שאני באמת מגעילה, אני מתקלחת יותר ממנו ומטופחת הרבה יותר ממנו אבל הוא אומר את זה כדי לעצבן אותי ולתסכל אותי). הוא מוריד לי את הביטחון העצמי ברמות מטורפות, וההורים שלי יודעים ושומעים את זה כל הזמן אבל לא עושים כלום כי הם חושבים ששום דבר לא חודר מבעד לשיריון העבה הזה שהם חושבים שיש לי.

יש לך בעיקרון שתי אופציות:
1 - להמשיך כאילו את דתיה (שומרת שבת וכו') ולשרוד את זה עד הצבא ואז את פחות בבית אז יהיה לך פחות קשה עם זה.
2- להגיד להורים שלך את האמת אבל לפחות להרגיש אמיתית ולא להיות תחת מסכה.

שואל השאלה:
אבל הם באמת יהרגו אותי. ינדו אותי מהמשפחה. ישימו אותי בפנימיה לשנה לפחות (זה מה שעשו לאח שלי כשגילו על זה שהוא לא שומר), ואני בסוף לא אצליח לסבול את זה. אני אובדת עצות לגמרי.

אז נשארה לך האופציה הראשונה. תשתדלי להיות כמה שפחות בבית, את כבר לא תרגישי את זה שאת צריכה לשחק אותה "דתיה" והזמן יעבור לך.

שואל השאלה:
אני לא יוצאת מהבית הרבה (רק לסידורים קטנים כמו ספריה או לקנות חטיף במכולת) ככה שאין לי כל כך הרבה אפשרויות. תודה בכל מקרה.

את גרה בישוב דתי או חילוני?

שואל השאלה:
אני גרה בעיר שהיא חצי חצי כזאת, פעם הייתי גרה בשכונה חרדית אבל מאז שפיטרו את אבא שלי מהעבודה בישיבה עברנו למרכז העיר ששם זה מסורתי כזה.

תשתדלי להתחבר יותר לבנות חילוניות מהשכבה או מהשכונה, ככה תרגישי יותר חילונית והתווית של "דתיה" לא תרחף לך מעל הראש כל הזמן.

שואל השאלה:
עם החצאית המתוחה, השרוול עד המרפק והטייטל של "ערסית שלוכית מהשכונה" שבטח ידבק אליי אם אני אעז לומר פאק?

לעת עתה תפסיקי להעמיד פנים שלא כואב לך. ומעל גיל 18 תחליטי לאיזה דרך ללכת.

תשמעי אם תגידי להורים שלך עכשיו אז הם בטח יתנהגו אלייך כמו לאחיך ובקשר לאחיך אני פשוט חושבת שככה הוא מגונן על עצמו והוא תוקפני כי הוא בתכלס מרגיש לבד , שההורים שלו אלה שאמורים להיות העוגן שלו מתייחסים אליו ככה אז הוא צריך לשמור על עצמו ... אם יש לכם עוד אחים כנראה שגם הם לא ממש מתייחסים אליו כמו אל אח , תנסי יותר להתקרב אליו ותתמכי בו ושהוא יתמוך בך . תחכי לגיל 18 שתוכלי לעזוב את הבית ... יש משפט באנגלית youre my person זה אומר שכאילו תהיו אחד בשביל השני לא משנה מה קורה שתגיעו למצב שאת יכולה לספר לו הכל ... תחזיקי מעמד <3

דת היא דבר יפהפה. לפי תיאורייך, הדת היא הבעיה האחרונה שלך. הבעיה האמיתית שלך ושל משפחתך קשורה ביחסי אנוש, וזה כבר עניין לאיש מקצוע מיומן.

שואל השאלה:
למה אתה מתכוון?

כוונתי שהסיבה לחוסר התקשורת בבית שלכם היא לא הדת, אלא חוסר היכולת שלכם לתקשר זה עם זה ולכן תצטרכו עזרה של פסיכולוג.

שואל השאלה:
לא קשור לזה, חוסר התקשורת זה דבר אחר. אני מדברת על העניין שאני לא מסוגלת לשאת את ההעמדת פנים הזאת יותר

במקום לפחד רק מההורים (ויש מצוה לירא מהם) שהם רק בשר בודם, תראי מה' יתברך. ממנו יתברך לא תצליחי לברוח ולא להגיע לשום הסדר, אם לא תכנעי בפניו יתברך.

שואל השאלה:
תוכל להסביר?

הבעיה שלך - זה לא ההורים בעיקר. מה שפה לא בסדר - זה מערכת היחסים שלך עם בורא עולם. אין שום אפשרות "לעבוד" עליו ,חס ושלום, ובטח שלא לרמות אותו. זה מה שאמור להגאיג אותך, אבל ה' גם לא שוכח את כל הטוב אדר עשינו. מי שחוזר בתתשובה - ה' עושה לו טובה שהוא מוחק לו את הענוות - אין שכחה מלפניו יתברך... אז לפני שאת חושבת מה להגיד להורים, חשבת מה תגידי לבורא לעולם על זה שאת לא שומרת שבת ושאר דברים?

שואל השאלה:
...