מה לדעתכם עדיף, שאתם תאהבו את עצמכם, וכלום ישנאו אותכם, או להפך?

להפך

להפך

להפך.

לאהוב את עצמי

שאני אוהבת את עצמי, בסופו של דבר מה שהכי חשוב זה מה שאני חושבת על עצמי, ומה שאני מרגישה עם עצמי אז כן, עדיף לאהוב את עצמך

לאהוב את עצמי ברור. זאת מתנה.

להפך

אם כולם שונאים אותי, הם עושים לי את העבודה, ואז נשאר לי רק לאהוב את עצמי, מה רע?

שאני אוהב את עצמי הכי חשוב לי, דיעות של אנשים מעניינות לי תביצה השמאלית

להפל

אם אשנא את עצמי יקראו לי דברים נוראים שאעשה לעצמי...

אהבה עצמית הכי חשובה לפי דעתי, כי בסופו של דבר לא משנה מה הסביבה חושבת עלייך מה שבאמת משנה זה מה שאתה חושב על עצמך.

להפך. לא הייתי מצליחה לשרוד עם כל כך הרבה אנשים היו שונאים אותי

מעדיפה לאהוב את עצמי ואז גם פחות יהיה אכפת לי אם ישנאו אותי
אם אחרים יאהבו אותי ואני אשנא את עצמי זה יהיה בלתי נסבל, די כמו עכשיו בערך

לאהוב את עצמי

הכי קל לומר לאהוב את עצמי? אם תחשבי על זה שניה לעומק זה הדבר הכי קשה..כמה אנשים אוהבים את עצמם? אבל באמת אוהבים את עצמם? לא שופטים את עצמם? לא מבקרים? לא שונאים את "האף הגדול" שלהם? או לא מאשימים את עצמם?
כמה אנשים שלמים עם עצמם באמת?
אני חושבת שבשביל לאהוב את עצמך צריך הרבה כוח נפשי ועבודה עצמית
וכשאתה תאהב את עצמך זה פחות יפריע לך אם אחרים לא, יהיה לך את הביטחון להגיד "הם אלה שמפסידים אותי".
מה זה יעזור אם אחרים יאהבו אותך אבל את תשנאי את עצמך? את תרצי למות בכל מקרה, האהבה שלהם לא תזיז לך וזה לא מה שיעשה אותך מאושרת

להפך מה זה שווה שכולם שונאים אותי? זה כמו הילדות האלה בלי מודעות עצמית שחושבות את עצמן יותר מידי. עם האנשים מסביבי יאהבו אותי לאט לאט אני גם אלמד לאהוב את עצמי

להפך.

^ועם תאהב את עצמך וכולם ישנאו אותך אתה תרגיש בודד שאין אף אחד בעולם שיאהב אותך ויהיה איתך

ממש לא, כי אז האהבה העצמית שלך תלויה בזה שאחרים אוהבים אותך
ברגע שתריבי איתם, או סתם ימאס להם והם יקללו אותך את תתחילי להרגיש אשמה ולשנוא את עצמך
לא אמרתי שזה שווה שכולם ישנאו אותך אבל עדיף לך לאהוב את עצמך כי רק ככה אחרים יוכלו לאהוב אותך באמת
אני חושבת שבשני המצבים מרגישים בדידות אבל אם את שונאת את עצמך הבדידות הנפשית היא קשה יותר..

אבל תחשןב שעם כולם יאהבו אותך אתה תרגיש מוחמא מספיק כדי להבין שאתה כן שווה משהו וככה אתה לומד לאהוב את עצמך אבל כשכולם שונאים אותך עם הזמן אתה תבין לבד שמשהו לא בסדר איתך ותתחיל להרהר בהרגשה שלך. חוץ מיזה עם בן אדם שאוהב את עצמו והאחרים לא סימן שאין לו מודעות עצמית בשיט.

לא..זה סימן שאת נותנת יותר מדי מקום לדעות של אחרים
אני לא אומרת שלא צריך לשים על אף אחד, אני פשוט אומרת שאת צריכה להרגיש שווה מספיק ולהעריך את עצמך ושאת לא צריכה לקבל אישור מאחרים

אם כולם יאהבו אותי לא בטוח שזה מה שיגרום לי לאהוב את עצמי, כי אם אני שונאת את עצמי כנראה שיש לי סיבה, אני אשנא את עצמי שאני ארגיש לא ראויה לאהבה שלהם.
אם אני אוהבת את עצמי אז זה יבאס אותי שאחרים לא אבל אני אדע מה אני שווה, ומה שחשוב לי זה שאני אוהב את עצמי לפני הכל וזה לא אומר שמשהו לא בסדר איתי, אני אחשוב שמשהו לא בסדר איתם

מה זה שווה שבכל מקום שתלך ובכל מקום שתהיה יהיה אנשים ישנאו אותך ואף לא ירצה להיות איתך אתה תהיה בודד לא יהיה לך אף אפחד גם אז תחשוב שהם לא בסדר ואתה היחיד שבסדר? תחשוב איזה קשה זה למצוא בן אדם שבאמת אוהב אותך בלי אינטרס ועם כולם יאהבו אותך ככה אין סיבה שתמשיך לשנוא את עצמך למילים יש כוח והאנשים האלה יכולים כל יום להזכיר לעצמך כמה אתה שווה אני חושבת שזה עדיף מאשר להרגיש שנאה בכל מקום

אני סתם חוזרת על המילים של עצמי,
לא לאהוב את עצמך זאת הבדידות הקשה מכל, לא שאחרים לא יאהבו אותך
וכן אם אני אוהב את עצמי באמת והלוואי אז אני לגמרי אהיה בטוחה בעצמי ואחשוב שאם הם לא רוצים קשר איתי אז זה לגמרי הפסד שלהם, אני לא צריכה להתחנן לקשר כי יש לי הערכה עצמית
אם את חושבת שזה קשה למצוא אנשים שיאהבו אותך תביני עד כמה זה קשה לך לאהוב את עצמך שאת מחפשת אישור מאחרים..

לאהוב את עצמי
הכי חשוב לאהוב את עצמך בא לי לחוות תהרגשה של לאהוב את עצמך (בחיי אני לא יודעת איך זה מרגיש)

להפך

להפך

להפך
כי אם יאהבו אותי אני אוהב את עצמי.
אבל אם בכל מקרה אני לא אוהב את עצמי, אז האפשרות הראשונה.

כולם ישנאו אני אוהב את עצמי..