עוברת תקופה קשה

אני ממש מרגישה לאחרונה שכל העולם שלי נופל.. סבלתי מדכאון בעבר במשך שנים, נלחמתי והיה לי קשה אבל זה מאחורי.. לאחרונה המון חברים החליטו לעשות לי "קטעים" לא נעימים בכלל עד קשים שלא אפרט כי זה לא הנושא, וחברים ממש קרובים החליטו פשוט לעזוב, ונשארתי בודדה לגמריי, עם זכרונות מדברים לא נעימים שעשו לי ואני מוצאת את עצמי בזמן האחרון בוכה כל לילה, נזכרת ולא ישנה ממחשבות.. אני אדם שמאוד אוהב עשייה ועבודה, וזה בערך עזר לי להתגבר על הדכאון אבל קשה לי מאוד לצאת מהבית, אין לי חשק לכלום ואני מרגישה שהכל נופל וחוזר ואני לא מצליחה להשתלט על זה, זה מכניס אותי לחרדות, אני בוכה כל הזמן ומחליפה משמרות בעבודה ומתחמקת מכל סוג יציאה שהו מהבית, אפילו מתחננת מאחי שיוציא את הכלבה. אף אחד לא שם לב למצב שלי ואני מרגישה בודדה לגמרי, ללכת לפסיכולוג וכ'ו זו לא אופציה עבורי, הייתי בעבר וזה פשוט לא עוזר. אני לא במסגרת ביהס או צבא ולא בכיוון ואני בנוסף להכל הייתי וכרגע עם ביטחון נמוך מאוד שמונע ממני להכיר אנשים חדשים, אני מרגישה מיום ליום את הייאוש, אני מדלגת על ארוחות, לא ישנה ואני מרגישה כבר את הגוף שלי פיזית חולה, סחרחורות, כאבים.. אני באמת לא יודעת איך להתמודד עם כל זה.. פגועה שבורה ועצובה מאוד, קשה לי גם העובדה שהסטיפס באנונימיות זה המקום היחיד שאולי יתן לי מענה או בכלל יקשיב לי.. אני מיואשת ממש
איך מתמודדים עם זה? אני לא רוצה לחזור לעבר..