כל מי שמאמין בה' שיכנס

כי אני מאמינה שאם טוב לי טוב לו

כי זה לא תמיד קל

שואל השאלה:
גם לדתיים לא קל..
-מאחורייך-
ע"י עשית המצוות את מוכיחה לה' את האהבה שלך כלפיו וכמה את יכולה לתרום ולוותר בשבילו..את לא חושבת?

דתיים בחרו בזה אני בחרתי במסלול אחר
אני אוהבת את החופש שלי אני לא רוצה להקשיב לחוקים וכל הזמן לקיים מצוות
יש לי חוק אחד בחיים והוא לעשות מה שעושה לי טוב

אני בבית ספר דתי ואני מאמינה אבל נולדתי למשפחה חילונית.. זה לא קל לשמור שבת שכולם בטלפון מול העיניים שלך

אני לא חושבת שאני צריכה להוכיח לה' את האהבה שלי כלפיו.
הוא יודע שאני אוהבת אותו, אני לא צריכה להוכיח.

אני כן שומרת כל מיני דברים
וכל מה שאני לא שומרת זה מבחירה אישית ואף אחד לא יכול או צריך להכריח אותי זה צריך לבוא ממני ואני חושבת שלשמור שבת וכל הדברים האלה הם חשובים אבל יש דברים שחשובים יותר ואותם אני באמת מקיימת

כי אני לא מעוניינת בזה
בכללי, אף פעם לא נכנסתי לכל העניין של הדת וזה. אני גם אף פעם לא נכנסת לוויכוחים ודיונים בנושא דת. לא רוצה להתעסק בנושא הזה יותר מדי..פשוט מאמינה שיש אלוהים, הכל טוב ויפה.

שואל השאלה:
-אין כיניי תתמודדו-
אני מכירה את ההרגשה.. בכל זאת מנסים לא?:)

אני מאמינה שצריך לפעול על פי מה שכתוב בתורה
ולא כי איזה רב אמר
רציני- אם אני רוצה לאכול בורקס פיצה בצורת ריבוע אני יאכל בורקס פיצה בצורת ריבוע (זה נחשב לא קשר)

וגם- אני יודעת שאני מאמינה
למי אני צריכה להוכיח את זה בדיוק?
ה' יודע שאני מאמינה כשאני שומרת בין בשר לחלב, כשאני לא מדליקה אש בחלב, כשאני צמה בכיפור וכו
לא עושה את זה כדי להראות לכולם- היי אנשים אני דתייה

כי כול אחד דתי ברמה שלו.
אני מסורתית ולא דתייה אבל זה בסדר אחרי הכול האדם יישא בתוצאות ויהיה לו חשבון שמיים ואנחנו לא יכולים לשפוט.

אני מאוד מאמינה בו,ואני עושה מה שאני יכולה.
אני לא אגיד שאני עושה מצוות ושומרת שש שעות בין בשר לחלב או שומרת שבת,כי פשוט לא.
אני שומרת על דברים בסיסיים,קידוש בשבת,חגים,משתדלת להגיד מודה אני בבוקר ובלילה שמע ישראל,כשקשה או שאני צריכה עזרה אני כן מתפללת אליו וכן מדברת איתו. אני מאמינה מאוד!
אבל אני לא מרגישה שאני צריכה לעשות את כל המצוות,ויותר לא מרגישה שמגיע לו שאני אעשה את הדברים האלה-כל החיים הוא מאכיל אותי חרא בטונות,אז אני צריכה להגיד לו תודה ולשמור את המצוות שלו? זין.
אני מאמינה בו ולא עושה מצוות,שתי דברים שונים לגמרי.
ומי שחושב שזה בעיה מוזמן לקפוץ לי,אני מעדיפה לא לעשות מצוות ולא להאמין אם זה בא ביחד. לא מגיע לו שאני אשמור את המצוות שלו,אף אבא שאוהב לא היה עושה את הדברים האלו שהוא עושה לי.

זה בסדר שאת מאמינה בדרך שלך אבל את בכול זאת צריכה לזכור שהכול לטובה והדברים האלה שאת עוברת בסוף יחזקו אותך.
תכלס אלוהים לא היה נותן לך לעבור משהו מסויים אם הוא ידע שלא היית מצליחה לעבור אותו.

התגובה מופנת למי שמעליי^

כלום לא לטובה ואני עכשיו הולכת לחפש שם אחר כי זה כבר יצא לי מכל החורים השם המזעזע הזה,בימים האחרונים הבנתי שהמשפט שאני אומרת כבר כלכך הרבה שנים הוא המצאה אחת גדולה.
תאמיני לי שאני לא מצליחה לעבור כלום והוא רואה הכל ובכלל לא אכפת לו,זה אבא זה? זה חרא.
תאמיני לי שאתם פשוט לא יודעים על מה אני מדברת..

מאחורייך ;), אם לא אכפת לך מהחוקים של בורא עולם - זה אומר שאת לא אוהבת אותו, אלא את התאוות שלך.

אל תגיד לי מה זה אומר,תודה.
אני יודעת שאני אוהבת אותו וכמה שאני אנסה לשכנע את עצמי שהוא לא קיים אני לא אצליח להאמין לעצמי כי אני יודעת ובטוחה שכן,אני אוהבת אותו יותר מאת עצמי ואין שום קשר לזה שאני חושבת שאני לא אמורה לשמור שום מצווה כי פשוט לא מגיע לו.

אני מבינה אותך, כולם עוברים קשיים, אבל אסור לך להישבר וליפול, אל תתני לעצמך ליפול.
אני גם עוברת קשיים, עומדים להוציא אותי מהבית, רע לי והכול אבל צריך להישאר אופטימיים, זה ממש חשוב אחרת אנחנו רק ניפול.
ועכשיו זה ניראה לנו כמו משהו רע אבל אולי רק בעתיד נדע שזה באמת היה לטובה.
לפעמים "ניסתרות דרכי האל" ולפעמים לא מבינים למה דברים קורים אבל אי אפשר להתלונן וצריך להסתכל גם על הדברים הטובים שיש.
לכול דבר יש סיבה אבל אנחנו לא תמיד יודעים אותה.
חוץ מזה תנסי להישאר חיובית וגם להגיד תודה על מה שיש, יש אנשים שעוברים קשיים אפילו יותר גדולים משלנו אז אין לנו על מה להתלונן, לא שאנחנו לא עוברים קשיים אבל עדיין, זה קורה לכולם.
קיצר חפרתי אבל אל תדאגי יהיה טוב תנסי להישאר אופטימית אפילו שקשה, ומותר להשבר לפעמים.

הכל לטובה!, פשוט התבישי לך, זה מה שיש להגיד לך. רבנו בחיי כותב ב"חובות הלבבות" שאם ניקח את כל המצוות של כל הצדיקים שהיו בכל הדורות - זה לא יספיק אפילו בשביל לשלם אפילו על טובה אחת שה' עשה לאדם. וכמה טובות ה' עשה איתנו? בלי סוף. אז על מה את מדברת? חוץ מזה, המצוות הם בשבילך ולא בשביל ה', כדי שע"י קיום המצוות תזכי לעולם הבא. את לא מענישה את ה' אם את לא שומרת המצוות שלו, את מענישה את עצמך.

ותוצאה דיי לשפוט, אתה לא יודע מה היא עוברת אז בבקשה תעזוב אותה, היא בעצמה תחליט איך להאמין וזאת לגמרי זכותה.
קיצר תתעלמי אחותי

הכל לטובה!, לפחות תהיי אמיתית ואל תשקרי. אם היית אוהבת את ה' - היית מכבדת אותו ומעריכה אותו, ובטח שלא מנוולת את הפה שלך כלפיו. דבר פשוט הוא מי שאוהב את המלך - עושה את רצונו. אהבה אמורה להיות במעשים ולא בדיבורים. תארי לעצמך שאת נשואה ולא עושה את רצון בעלך, אבל את אומרת לו שאת אוהבת אותו. מה זה יעזור?

.shiira, זה לא משנה מה היא עוברת, עדיין אין לה את הזכות לדבר ככה על בורא עולם... מה היא עברה איסורים יותר קשיים משל איוב?

טוב אחי.
אתה לא יכול להחליט עד כמה היא אוהבת את אלוהים או לא ובטח שאתה גם לא אמור להתערב.
היא אומרת את זה ממקום של כאב שרע לה ואני מסבירה לה בצורה יפה שהכול לטובה ואת כול זה, מה שאתה עושה זה להרחיק, אם אתה יוצא על מישהו תדע שזה ירחיק אותו ולא יקרב אותו, וזה בכללי ככה ולאו דווקא על הדת, בכללי עדיף להסביר לה מאשר לצאת על בן אדם, במה זה יעזור בדיוק אם תצא עליה ולא תסביר לה?. חוץ מזה שאתה גם עלול לפגוע

עדיין יש דרך לדבר. ומה עם פגעיה בכבודו של בורא עולם? זה לא כואב לך? מה שמדאיג אותך שרק שהיא לא תפגע?

אבל בכול זאת לצאת עליה לא יעזור.
ומן הסתם לא אהבתי איך שהיא דיברה אבל בגלל זה הסברתי לה ואני לא שופטת אותה.
אבל לא משנה זה לא באמת יעזור אם אני אנסה להסביר לך אתה כמו ראש בקיר אז אני אפרוש.

דוסים עם חבר דמיוני

להפך, מי שמאמין בה' - הוא חי עם המציאות האמיתית, בניגוד לאלה שכופרים בו.

הוא ברא אותי שאני יהיה מי שאני .
ימשיך לשים זין על כולם ולהרגיש טוב עם עצמי

כי טוב לי ככה

אף אחד לא מצפה מכם להפוך לדתיים ביומיים.
הכי חשוב שתהיו בתהליך של התקדמות- בכל פעם להוסיף משהו קטן...

^שירה,תאמיני לי שאני מאכילה את עצמי את החרא הזה 15 שנים.
תאמיני לי ש15 שנים אני אוהבת אותו בכל הגוף שלי,אבל די נמאס לי. לא יכול להיות שאני לא עשיתי שום דבר רע לאף אחד כל החיים ואני מקבלת כלכך הרבה רוע,מצטערת באמת שאני לא יכולה להמשיך להתפלל אליו כשכלכך קשה לי.
תןדה בכל זאת על העידוד ויותר על מה שרשמת לדתי הזה שלא מבין כלום מהחיים שלו.

תקשיבי,
אני לגמרי יכולה להבין אותך....
אני ממש ממש לא יכולה לשפוט אותך.
אבל- באמת, באמת באמת באמת- יום אחד יגיע ואת תגידי תודה שזה מה שקרה לך.
אני לא יודעת מתי זה יקרה , אולי זה יקרה מחר ואלי עוד שנתיים, אבל במבט לאחור באמת תראי את זה.
למשל-
אני סבלתי במשך תקופה מסוג של הפרעת חרדה.
קיצר הייתה תקופה שבקושי אכלתי, בקושי ישנתי ובקושי דיברתי עם אנשים.
הייתי כל הזמן במין חרדה.
כשהסתיימה התקופה הזאת, הייתה בי מין הרגשה שאם היא אי פעם תחזור- אני לא ממש ארצה לחיות יותר.
אבל-במבט של שנה לאחור, אני רואה כמה טוב שזה קרה!
אני פתאום קולטת כמה כל דבר שם היה לטובתי, לגמרי!
אני ממש שמחה שהיתה לי את התקופה הזאת...

שתדעי, שכל מעשה טוב שאת עושה במצב שכל כך קשה לך- שווה פי 100 או יותר ממה שאת עושה ברגיל

מאמינה , אבל לא חושבת שאני צריכה לשנות את כל אורח החיים שלי בשבילו , הרי הוא עדיין שם גם אם לא אעשה את כל הדברים האלה.

אגב, אני ממש ממליצה לך לקרוא את הספר'בגן האמונה'- זה נראה לי ממש ידבר אלייך.
ובנוכע לאהבה של ה' יתברך אלייך:
אני מצטטת לך קטע שאהבתי מהחוברת 'חי באמונה' ב- אהבת עולם אהבתנו' של הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א:
(זה מתוך העותק שנמצא באתר תורת אמת)
(חשוב לציין את זה כי זכויות יוצרים וכאלה)
וּמֵעַתָּה נָבֹא לְבָאֵר הַתְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הַשְּׁנִיָּה - הַאִם הַבּוֹרֵא אוֹהֵב לִבְנֵי אָדָם.
נִתְבּוֹנֵן, יָדוּעַ שֶׁאַהֲבָה נִמְדֶּדֶת, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בְּמִדַּת "הַנְּתִינָה"; כְּכָל שֶׁתִּרְבֶּה מִדַּת הַנְּתִינָה - כֵּן יוֹרֶה הַדָּבָר עַל גֹּדֶל הָאַהֲבָה, וּכְכָל שֶׁתְּהֵא הַנְּתִינָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר וּלְלֹא אִינְטֶרֶסִּים כְּלָל - כֵּן תִּוָּדַע וְתִוָּכַח גֹּדֶל הָאַהֲבָה.
וּבְכֵן נִתְבּוֹנֵן בְּגֹדֶל "הַנְּתִינָה" שֶׁל הַבּוֹרֵא לִבְרוּאָיו וְעַד כַּמָּה, כִּבְיָכוֹל, "תָּרַם" לְמַעַן הַבְּרוּאִים עַל מְנָת לַהֲבִיאָם לַטּוֹב הָאֲמִתִּי.
וּבְכֵן, הֲרֵי כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁמַּטְּרָתָהּ, כָּאָמוּר, לִבְחֹן אֶת הַמִּצְטַיְּנִים בְּהַנְהָגָתָם הָרְאוּיָה לְצִוּוּי ה', לְצֹרֶךְ זֶה הֲלֹא מֻכְרָח הַדָּבָר שֶׁהַבְּרִיאָה תְּהֵא בְּאֹפֶן שֶׁיִּסָּתֵר ה' מִפְּנֵי בְּנֵי הָאָדָם, וּבְנֵי הָאָדָם בֶּאֱמוּנָתָם וּבְשִׂכְלָם יְחַפְּשׂוּהוּ וְיִמְצָאוּהוּ, שֶׁכֵּן בְּכָךְ יָבוֹאוּ עַל שְׂכָרָם, בִּהְיוֹתָם מַחְכִּימִים בְּשִׂכְלָם וּמְבִינִים מִי בַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם, וְיֵשׁ לְהִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ וּלְכַבְּדוֹ. הֲלֹא רַק בְּכָךְ יִתָּכֵן מַצָּב שֶׁל מִבְחָן, רַק בְּכָךְ יִתָּכֵן מַצָּב שֶׁל גְּבוּרָה מִתּוֹךְ מִלְחֶמֶת הַשֵּׂכֶל עִם הָרָצוֹן, לְהַגְבִּיר הַשֵּׂכֶל עַל הָרָצוֹן וּלְנַצְּחוֹ.
נִתְבּוֹנֵן, הֲלֹא בִּשְׁבִיל מַצָּב כָּזֶה נִצְרָךְ שֶׁהָעוֹלָם יִבָּרֵא בְּאֹפֶן שֶׁיִּצְטָרֵךְ הַבּוֹרֵא לְהַסְתִּיר עַצְמוֹ, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁבִּשְׁבִיל כָּךְ כְּבוֹד ה' מְזֻלְזָל וְעָלוּב, שֶׁכֵּן בְּמַצָּב זֶה שֶׁל הַסְתָּרַת פְּנֵי ה' מֵעוֹלָמוֹ שֶׁמֻּכְרָח הוּא, כָּאָמוּר, לְנִסָּיוֹן וּמִבְחָן, נַעֲשֶׂה כְּבוֹדוֹ מְזֻלְזָל וְעָלוּב אֵצֶל מִילְיוֹנִים רַבִּים שֶׁמְּנַצְּלִים עוֹלָם שֶׁכָּזֶה לְהֶפְקֵרוּת וְלִשְׁחִיתוּת, וְעִם כָּל זֶה מוּכָן הַבּוֹרֵא לִסְבֹּל עֶלְבּוֹן וּבִזָּיוֹן זֶה וְהָעִקָּר שֶׁיִּמָּצְאוּ לוֹ בְּנֵי אָדָם מִצְטַיְּנִים בְּשִׂכְלָם לְהַכִּירוֹ וּלְכַבְּדוֹ כְּדֵי לְהֵיטִיב לָהֶם וְלַהֲבִיאָם אֶל שְׂכָרָם הַמֻּשְׁלָם.
וּמֵאַחַר וְתַכְלִית רְצוֹן ה' בִּבְרִיאַת בְּרוּאָיו הוּא לְהֵיטִיב לָהֶם וְלֹא לְטוֹבַת עַצְמוֹ, אִם כֵּן יָצָא לָנוּ שֶׁקִּצְפּוֹ וְכַעֲסוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא עַל בְּנֵי הָאָדָם בְּאִם אֵינָם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ הוּא עַל כָּךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מוֹנְעִים מִמֶּנּוּ מִלְּהֵיטִיב לָהֶם, שֶׁכֵּן כָּל רְצוֹן ה' וְתַכְלִיתוֹ בַּבְּרִיאָה לְהֵיטִיב לִבְרוּאָיו, וְכַאֲשֶׁר בְּנֵי אָדָם לֹא מַכְשִׁירִים עַצְמָם לְטוֹבָה - מַעֲנִישָׁם הַבּוֹרֵא עַל מְנָת שֶׁיֻּכְשְׁרוּ לְקַבֵּל טוֹבָתוֹ, וּבְכֵן, הֲנִשְׁמַע כַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁיַּעֲנִישׁ הַמֵּיטִיב לַמּוּטָב רַק בִּגְלַל שֶׁאֵינוֹ מַכְשִׁיר עַצְמוֹ לְקַבֵּל הַטּוֹבָה?! הֲלֹא לֹא תִּתָּכֵן תּוֹפָעָה זוֹ אֶלָּא בְּיַחַס שֶׁל אָב לִבְנוֹ הֶחָפֵץ בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל בְּנוֹ בֶּאֱמֶת.
דּוֹמֶה הַדָּבָר לְאָדָם הַמַּחֲזִיק סוּפֶּרְמַרְקֶט עֲנָק וּמְשַׁלֵּם שְׂכִירוּת עֲבוּר הַמָּקוֹם, שְׂכַר פּוֹעֲלִים וְכַיּוֹצֵא, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל אֵיזֶה מוּצָר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם מִתּוֹךְ אַלְפֵי מוּצָרִים שֶׁהִנָּם "רַבֵּי מֶכֶר". הֲיִתָּכֵן?! כֵּן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַחֲזִיק עוֹלָם שָׁלֵם, בּוֹ שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים, דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי וּבְנֵי אָדָם לָרֹב, וְאַף שֶׁאֵין לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נַחַת מֵהֶם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּקְצִיפִים הֵמָּה לְפָנָיו, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל יְחִידִים הָעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ לָתֵת לָהֶם שְׂכָרָם מֻשְׁלָם, וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּשְׁנָה (אבות פ"ה, מ"ב): "עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ... עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם... שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין לְפָנָיו עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל שְׂכַר כֻּלָּם". הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הֶחֱזִיק עֶשְׂרִים דּוֹרוֹת מַכְעִיסִים בִּשְׁבִיל צַדִּיק אֶחָד!
וּבְכֵן נִתְבּוֹנֵן, הֲיֵשׁ לְךָ נְתִינָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ?! הֲיֵשׁ לְךָ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁתָּרַם הַבּוֹרֵא עֲבוּר מַתַּן שָׂכָר טוֹב לְזֶה שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ, לִבְרֹא עוֹלָם עַל כָּל תַּפְנוּקָיו לְמִילְיַרְדֵּי בְּנֵי אָדָם?! וּבְעוֹלָם זֶה הַבּוֹרֵא מַסְתִּיר עַצְמוֹ, וּבְשֶׁל כָּךְ כְּבוֹדוֹ עָלוּב וּמְזֻלְזָל, וְהָעִקָּר לִיצֹר מַצָּב שֶׁיַּצְדִּיק לְהֵיטִיב לִבְנֵי אָדָם שֶׁיִּצְטַיְּנוּ בִּגְבוּרָתָם.
וְלֹא דַּי שֶׁבִּשְׁבִיל הָאֶפְשָׁרוּת לְנִסְיוֹנוֹת בְּנֵי הָאָדָם הִסְתִּיר הַבּוֹרֵא עַצְמוֹ, אֶלָּא גַּם בָּרָא וְיָצַר אֶת כֹּחַ הַשָּׂטָן בָּעוֹלָם, וּבָרָא רַע וְטֻמְאָה בָּעוֹלָם, כְּפִירָה, כִּשּׁוּף וְיֶתֶר כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה, שֶׁכָּל אֵלּוּ הֵמָּה כֹּחוֹת הֶפֶךְ כְּבוֹד ה', וְלֹא עוֹד אֶלָּא אַף אוֹיְבֵי ה', וְכָל זֶה עָשָׂה כְּדֵי לִתֵּן אֶפְשָׁרוּת לִבְנֵי אָדָם לְהִצְטַיֵּן לְפָנָיו וְלִהְיוֹת גִּבּוֹרִים הָרְאוּיִים לְשָׂכָר טוֹב בָּעוֹלָם הַבָּא.
וְכֵן מְבֹאָר בַּפְּסוּקִים (דברים יג, א - ד): "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת... לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם. לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא... כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹקֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם". הֲרֵי שֶׁנָּתַן הַבּוֹרֵא אֶפְשָׁרוּת לַנָּבִיא לַעֲשׂוֹת אוֹת אוֹ מוֹפֵת שֶׁיְּקֻיַּם כְּפִי אֲשֶׁר נִבֵּא זֶה הַנְּבִיא שֶׁקֶר, וְכָל זֶה עַל מְנָת לְנַסּוֹת אֶת אוֹהֲבֵי ה' הָאֲמִתִּיִּים עַד כַּמָּה הִנָּם נֶאֱמָנִים לוֹ. הֲיֵשׁ לְךָ דָּבָר הַמּוֹכִיחַ עַל "נְתִינָה" יוֹתֵר מִזֶּה?! שֶׁיִּיצֹר הַבּוֹרֵא אוֹיְבִים לְעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל עַל מְנָת לְהֵיטִיב לָרְאוּיִים?!
וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלֹא בְּעִקְּבוֹת זֶה הַרְבֵּה נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים - הַתְּשׁוּבָה: רֵאשִׁית, לֹא בִּשְׁבִיל הַחַלָּשִׁים לֹא יִתֵּן הַבּוֹרֵא אֶפְשָׁרוּת לַחֲזָקִים לְהוֹכִיחַ אֶת עַצְמָם עַד כַּמָּה הִנָּם גִּבּוֹרִים לַה' וְלָבֹא עַל שְׂכָרָם הַמֻּשְׁלָם. וְשֵׁנִית, הֲרֵי כָּל יִשְׂרָאֵל לְבַסּוֹף יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר עָתִיד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְסוֹבֵב שֶׁכָּל בְּנֵי הָאָדָם יַכִּירוּהוּ וְיָשׁוּבוּ אֵלָיו, וְכַמְבֹאָר בָּרַמְבַּ"ם (הלכות תשובה פ"ז ה"ה), וּכְבָר הִבְטִיחָה תּוֹרָה שֶׁסּוֹף יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּסוֹף גָּלוּתָם, אֶלָּא שֶׁבָּרוּר הוּא שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה תְּשׁוּבָה שֶׁשָּׁב הָאָדָם בְּמֻקְדָּם לְזֶה שֶׁיָּשׁוּב לְבַסּוֹף בְּהֶכְרֵחַ.
* * *

מֵעַתָּה קִבַּלְנוּ תְּשׁוּבָה גַּם לַשְּׁאֵלָה הַשְּׁנִיָּה, וּבָרוּר הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אֶת בְּרוּאָיו, וְהָעֻבְדָּה - שֶׁהִסְכִּים "לְהַשְׁקִיעַ" לְמַעֲנָם עוֹלָם שָׁלֵם לְאֵין סְפוֹר שֶׁל פְּרָטֵי עֳנָגָיו, עוֹלָם שֶׁבּוֹ הוּא נִסְתָּר, עָלוּב וּמְחוֹלָל, שֶׁכֵּן מֻכְרָח, כָּאָמוּר, כְּדֵי לִיצֹר מַצָּב הַמַּצְדִּיק לְהֵיטִיב לִבְרוּאָיו. וּבָרָא בּוֹ אוֹיְבִים לְעַצְמוֹ - כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה וְהָרַע, שֶׁגַּם הֵם נִצְרָכִים לְשֵׁם הַנִּסָּיוֹן. וְכָל זֶה, כָּאָמוּר, רַק עַל מְנָת לְהֵיטִיב לִבְרוּאָיו, וְהַטּוֹב הָאֲמִתִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהוּא לְעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, וּכְמוֹ שֶׁנְּבָאֵר עוֹד לְהַלָּן.

גם כתוב בתורה:
"אהבתי אתכם אמר ה'"
ו"בכל צרתם לו צר"

^כינוי כלשהו כזה
את האמת שאין כלכך סבלנות לקרוא את זה וגם אם אני אקרא אני בטח לא אבין חצי..
יש לך הסבר במשפט קצר?

חחח אני מבינה
אפשר לראות את גודל האהבה של ה' לבני אדם על פי כל מה שהוא נותן להם:
הוא ברא את השמש והירח שיהיה אור
הוא ברא עצים וככה יש פירות ופוטוסינתזה
הוא ברא את הגוף שלך ככה שתוכלי לחיות בעולם
ואני יכולה לשבת פה שעות ולכתוב לך אבל נראה לי שהבנו (-:

אצבעות כדי שתוכלי להקליד

כי ברגע שזה מונע מהם דברים הם מנסים למצוא סיבות לזה שאלוהים עדיין אוהב אותם וסולח להם
צבועים...

אני מאמיננה

הכל לטובה!, מי שאמור לסתם את הפה שלו - זו את, שלא מכבד את בי ברא אותך ונתן את הכל.

כינוי כלשהו - רק בגלקסיה שלנו יש כ250 מיליארד כוכבים, והערכות מדברות על יותר מטריליון גלקסיות שונות בכל היקום, אנחנו אפילו לא גרגר אבק ביקום.
לא נראה לך טיפה חוסר פרופורציה? הכל בשבילנו? גם כל החלל הריק שביניהם?

ואנשים מבינים שגם אם יש אלוהים, כנראה שהדיאטה שלהם לא באמת מעניינת שום יצור על-יקומי כל יכול וכל יודע, לגיטימי סך הכל