למה שהקושיא על הנהגת ה' יתברך תהיה סיבה לפקפק בעצם קיומו, חס ושלום?

הרבה אנשים מצהירים שאינן מאמינים באלוקים בגלל רוע, הם אינם מבינים למה קורה שהצדיקים מתייסרים והרשעים בשלוה (למרות שהתורה נותנת חלק מהתשובות לשאלות כאלה), אבל זה לא אמור לסתור את הידיעה הוודאית שלנו בעצם קיומו של הקב"ה שהוא אמר לנו "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי--נְאֻם, יְהוָה. כִּי-גָבְהוּ שָׁמַיִם, מֵאָרֶץ--כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם, וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם" (ישעיה נה, ח-ט). אחת הסיבות שלא תמיד אנחנו צבינים את הנהגת ה' יתברך היא שביל שתהיה לנו את חופש הבחירה, וכן ברור לנו שהידיעה שלנו היא מצומצמת לעומת ידיעת הבורא יתברך שהוא יודע הכל וכל הכל. הנה דברי רבי נחמן מברסל זיע"א בעניין הקושיות על הקב"ה: "בְעִנְיָן הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מַרְגְּלָא בְּפֻמֵּהּ לוֹמַר אַדְּרַבָּא, כָּך רָאוּי לִהְיוֹת דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיוּ קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְכָך נָאֶה וְיָפֶה לוֹ יִתְבָּרַך לְפִי גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ כִּי מֵעצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, שֶׁהוּא מְרוֹמָם מְאד מִדַּעְתֵּנוּ עַל כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר. שֶׁנָּבִין וְנַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ הַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַך
וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ עָלָיו יִתְבָּרַך קֻשְׁיוֹת כִּי כָּך נָאֶה וְיָפֶה לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך, שֶׁיִּהְיֶה מְרוֹמָם וְנִשָּׂא מִדַּעְתֵּנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה קָשֶׁה הַקֻּשְׁיוֹת כַּנַּ"ל וְאִם הָיָה הַנְהָגָתוֹ כְּפִי חִיּוּב דַּעְתֵּנוּאִם כֵּן הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעְתּוֹ כְּדַעְתֵּנוּ.(לוקטי מוהר"ן, חלק ב, סימן נב).