דיי אני מרגישה כאילו כל היקום מתמוטט עלי מרוב לחץ ;-;

הגשתי עכשיו פעם ראשונה בחיים שלי סיפור לתחרות כתיבה. פעם ראשונה.
הגשתי אותו ב2-3 דקות איחור אחרי המועד האחרון להגשה, עם תקציר מחורבש כי לא ידעתי שצריך בכלל תקציר (ברוב גאונותי) שאני לא חושבת שיצא תואם בכלל לסיפור (שיט) ובהחלט לא נראה באותה רמת ניסוח כמו הסיפור שלי ככה שזה נראה שהעתקתי את זה לגמרי, עם שם רנדומלי לגמרי כי לא הצלחתי למצוא שם מתאים (ואבא שלי נכנס באמצע ואמר שהשם זה החלק הכי קל -_- זה כל כך הרגיז אותי! השם זה השלב האחרון כי אם זה לא בא בקלות ישר כשחושבים על הרעיון זה החלק הכי קשה -_- ועדיין אין לי שם מתאים!), ואני לא בטוחה אם כל הפרטים שהכנסתי נכונים כי עשיתי את זה כל כך מהר עד שלא עברתי על זה בכלל כי פחדתי שאפספס את מועד ההגשה והם יסגרו את האופציה לפני שאספיק.
אה כן, ואני לא בטוחה שהגשתי את הגרסה הנכונה והאחרונה של הסיפור, אני לא בטוחה אם הוא עומד באמת בתקנון ואני פצצת רגשות כרגע.
חוץ מזה שהסיפור הזה היה יציאה רצינית מאיזור הנוחות שלי. והשם ממש לא מתאים לז'אנר שבחרתי לסיפור, שזה כמו שילוב של סיפור אהבה, סיפור אגדה, סיפור שמספרים בעל פה מפה לאוזן לסיפור לפני השינה.
הצילו.
דיי אני פצצת רגשות.
ואני כל כך לחוצה שיפסלו לי את הסיפור.
איך להרגע?