כתבתי סוג של שיר.. אשמח לביקורת ומה אתם חושבים עליה,ואני חייבת להיות אנונימית כי אני לא רוצה להחשף

אני טובעת
אני שורטת את עצמי מפנים
קשה לנשום כשבמים הפנים
לא יכולה להחזיק יותר את הלב בשני הידיים
הוא מתפוצץ לי כמו פצצה אז מה עושים בינתיים?
מטפסת על סולם ארוך שמגיע לשום מקום
הולכת אבל נשארת,שום שינוי ואין חלום
קשה להתעורר מהמציאות הכאובה
שבחוץ נראה תמים אבל בפנים יש מלחמה
לא יכולה יותר עם זה,עם הלחץ הכואב
לא מסוגלת להשאיר את זה בפנים אין לי מקום לזה
מנסה להתאושש אבל זה כמו סם קשה
רק שורט אותי יותר ולא נותן להתעורר
והדם זורם בפנים כמו אתמול וכמו שלשום
אבל משהו בפנים לא מרגיש נכון פתאום
מנסה לשחרר את השדים הפנימיים
אבל משהו מחזיק אותם לא מציל אותי מהם
אולי זה הפחד להחשף ולגלות
שאני אולי לא חזקה בכול זאת
הלוואי שמשהו היה פה משתנה
כי נמאס לי לחיות כמו נעלם במשוואה כזה