יש כאן כאלה עם הפרעות אכילה? איך אתם מתמודדים

היה לי, התמודדתי עם זה בערך שנה וחצי.
הפסקתי כי הייתי יותר ויותר חלשה שבקושי יכולתי לעשות פעולות בסיסיות; ללכת, לעלות במדרגות, לסחוב שקיות... סחרחורות כל כמה דקות, דופק לב מהיר, התעלפויות, הייתי שנייה מבית חולים בקיצור.
איך מתמודדים- השאלה איך מפסיקים עם זה? להבין שזה לא באמת שווה את זה, להבין שאין דבר כזה "מושלם", להבין שאם רוצים להרזות זו לא הדרך ולא צריך להיות שלד כדי להיות יפה, להבין שזה לא שווה את מה שזה יעשה אחר כך.

לא מתמודדת.... :/

יש לי הפרעת אכילה לא ספציפית
כשאני מרגישה מפוצצת מאוכל אני הולכת להקיא בכוונה
אבל אני לא בולסת בכוונה

איך מתמודדת? מנסה לאכול נכון

היה לי הפרעות אכילה השנה, המרדף הזה אחרי הרזון ולהראות לאחרים שאת יכולה להיות רזה ויפה ושווה כמו הבנות האחרות או להשיג משהו. הייתי אוכלת עגבניית שרי כל ארוחה, זה היה משפיע לי על הלימודים ממש. הקשב והריכוז שלי התחילו להדרדר. מה שיש לי להגיד לך זה שאל תתני להפרעה להתגבר עלייך. תאכלי מה שבאלך תעשי מה שאת רוצה ויש דרכים הרבה יותר בריאות להיראות טוב. למרות שאני בטוחה שכל אחת יפה בדרך שלה

לרוב היא לא משפיעה עליי אבל כשמדברים איתי על המשקל שלי / הרגלי האכילה שלי, או שלוקחים לי אוכל מהצלחת, או בזמן ארוחות כששואלים אותי כל שנייה אם אני רוצה את זה או את זה (כאילו אוכל), אוטומטית יורד לי התיאבון.

גם לפעמים סתם אין לי כוח לאכול נפשית (או פיזית, ליטרלי) אז אני שותה מים במקום.


אקיצר אני לא מתמודד, אבל הייתרון הוא שרוב היום היא סותמת את הפה הגדול שלה.