נהיה לי דיכאון של סוף החופש.

מזדהה חלקית... אבל תמיד יכול להשתפר אפשר לצייר בשעורים ולמצוא דברים כיפיים לעשות במקום לישון בבית (שזה הרבה יותר כיף האמת לישון)

היי, תתעודדי, תכניסי לעצמך לראש שיש דברים הרבה יותר גרועים מזה.
אנשים שקמים כל יום ב5 בבוקר לעבודה, חיים ממשכורת של 2 שקל ליום והם רק היו רוצים את החיים של התלמידים שהולכים לבית ספר, עושים מבחנים ולומדים.
זה בסך הכל עוד שנת לימודים, מלא חופשים והחכמה זה לקחת את הכל בקלות!
שתהיה לך שנה מקסימה והמון בהצלחה!

שואל השאלה:
חחח קודם כל ממש אין מלא חופשים.
ומה זה אשמתי שיש אנשים עם מצב גרוע יותר בא לי החירות שלי והחופש שלי כבר נמאס לי מהחרא הזה ונותר לי עוד שלוש שנים יפות מהחיים שלי לבזבז בו

מזדהה... אבל זה קורה חי כל שנה ותכלס זה אםילו די כיך בצפר...
לא ראיתי את רוב החברות שלי חודשיים ובתכללס כמה אפשר להתייבש בבית מתחיל כבר לשעמם

אז אני מבינה שאתה עולה לכיתה י', בכל מקרה אף אחד לא מאשים אותך אבל אני מראה לך את החיים בצורה אחרת לגמרי, אני בצבא והלוואי והייתי יכולה להתחלף איתך, אל תהיה כל כך חצוף, מבינה את הקושי בשעות המוקדמות ובכוחות ללמוד אבל תאמין לי שאתה עוד ממש קטן בשביל לדבר ככה! תפגוש חברים, תהנה וקח הכל בקלות למה לבוא לתחילת שנת לימודים בגישה כזו? לא מבינה ילדים כמוך, גם אתה לא מתחיל בגרויות או משהו כזה, תתעודד.

שואל השאלה:
לי בחיים לא ישעמם בכיף אני אהיה בבית אוכל ואישן כל היום ואתעסק בעצמי ובחיים שלי ובחלומות שלי
ואת יודעת מה בואי באמת נתחלף בכיף אהיה בצבא אחרי כל החרא הזה אני ממש לא חצוף ואני ממש לא קטן זאת הגישה שלי איו לי חברים שם ואפשר להגיד שאפילו שונאים אותי בלי שעשיתי להם כלום אני כל היום פשוט לבד

זה כבר עניין אחר של בריונות וחרם, ועל זה אני אשמח לדבר איתך בפרטי, אבל תמיד תבוא בגישה טובה, כמו שאומרים תחשוב טוב ויהיה טוב.
כל החיים עוד לפניך, תהיה שמח ויהיה טוב אני מבטיחה, תכיר חברים שרוצים להיות בקרבתך, אני בטוחה שיש לך הרבה מה להציע.

שמעי ,אני מבינה אותך.
אבל אם את הולכת דווקא עם הגישה הזאת, את תסבלי. בטוח.
אולי דברים ישתנו? הא?
למשל, הדבר הכי לא צפוי קרה, וילדה שאוהבת את אותן הדברים כמוני תצטרף השנה לכיתה. הכיתה שלי לא הכי.. הם פשוט גם כמו שתיארת.
אני לא הולכת לחשוב בניגוד אלייך כמה זה מעצבן לקום בבוקר,
אני אחשוב איך אני הולכת להפציץ בתלבושות עם הבגדים שקניתי כל החופש.
אני לא הולכת לחשוב על המורים החארות,
אני חושבת שעכשיו בתחילת שנה אפשר עוד להתחנף אליהם ולהשיג דברים. אחלה צ'אנס (;
אני לא חושבת על העמידה המיגעת בתחנה, אני חושבת על הדרך שאני אעבור עם המוזיקה שאני הכי אוהבת באוזניות שלי.
אולי תגלי מקצוע חדש ותתאהבי בו, ודרכו תדעי במה את כבר רוצה לעבוד.
וגם, זה מדהים כמה פרצופים חדשים את יכולה להכיר אם רק תרימי תעיניים.
כמה אנשים יכולים להכנס לחיים שלך, ובדרך הטובה ביותר.
אז גם אני יכולה להכנס לדיכאון, למען האמת זה הדבר הכי קל שאפשר.
אבל אפשר גם להלחם בזה.
אז את יכולה לחשוב שאני מציקה, ושכל החיוביות הזאת זה חארטה, וזה בסדר. כי זה גם מה שאני חושבת לפעמים.
אבל באמת השקעתי בתשובה הזאת, כי באמת רשמתי את זה מלב אל לב אחותי.
חבל שתהרסי לעצמך.
אוהבת ומאחלת המון בהצלחה, magniva
3>