חוות דעת בבקשה

כתבתי קטע, ואני אשמח לחוות דעת בבקשה:

נפגשנו אתמול, זוכרת?
הייתי לבד, התקדמת לכיווני, מושיטה את ידך, סוחפת אותי, עם תשוקה עזה, ללא נודע, בלא מודע.
הצגת את עצמך עם מבט טהור, חיוך כה יפה ומלא באור, שכמעט נשברתי. כמעט ברחתי וצרחתי, ושלא תחשבי שלא רציתי.. אבל הרגשתי שאת זמני בחשכה מיציתי, ושגם לי מגיע לנסות לחפש את עצמי מחדש ולראות אולי גרסא יפה יותר, גרסא שלווה ובטוחה יותר, שתצא במקומי ותכיר חברים כשאני מתחבא בחשכה שבפנים אבל לא. כמה מפתיע היא עוד לא התהוותה, הביישנות, והדכאונות נשארו בשליטה, החרטה והכאב לא עוזבים במנוחה- "שלום."
מחשבותיי נקטעו ומבטי הורם, התכוונתי לקום, באמת הפעם, אבל החזקת בידי וזה היה כה נחמד להרגיש לא לבד, לרגע אחד..
כאילו לא היה ולא נברא הכל חזר להתחלה, כשעוד הייתי גם תמים, מבחוץ ומבפנים, אז חייכתי. חייכתי ונעמדתי, את ידי לגופי הצמדתי..
לא רציתי להשחיר, את הלבן והבהיר שבליבך, עם פחדים, וחרטות, אותי הן כל יום מלוות..
לא מגיע לך כל זה.
אז הלכתי.
אל תתבלבלי ילדה.. קנבס מלוכלך לא צובעים מהתחלה.