אני הולכת מחר לממדיון אבל(פליז תעזרו לי אני במצוקה)

תשאירי את העצב לאחר כך, זה מה שאני עושה כל הזמן.
אני שמחה במאני טיים ואז אחרי זה אני ממשיכה אם העצב אפילו שלרוב אני כל כך שוכחת מהעצב עד שאני שמחה אם מצב רוח טוב.

שואל השאלה:
ואו תודה לכולם אני אנסה באמת להעמיד פנים למרות שלפעמים לא הולך לי,
נגמר לי פה השאלות כאילו שאלתי היום את כל ה10, אז אני אשאל פה.
נזכרתי שהייתי עוד בבית ספר בכיתה ט הלכתי עם חברה לממדיון ובאמצע פתאום היא התרחקה ממני ורצתה לחזור, אותו דבר עם חברה אחת רק במקום אחר. תמיד מתרחקים ממני, מה מרחיק אותם ממני? אני מפחדת שגם אח שלי יתרחק ממני וירצה לחזור הביתה ולא יהיה לו נעים. למה אני כל כך מרתיעה?

סורי הייתי חייבת לפרוק. אני בוכה פה ואין לי למי להגיד

אני מבינה מה את מרגישה, אבל אל תדאגי. ברגע שתגיעי לשם את תהיי הכי שמחה שיש ותחיי את הרגע, תהני עם אח שלך ותשכחי מהעצב, גם אם זה רק לכמה דקות.

קרה לי.. וממש לא הרגשתי בנוח..
עד שפשוט הרגשתי מוכנה לעלות למיתקנים ונתתי לאח שלי לעלות פעם אחת לבד ובפעם השנייה באתי איתו לנסות והבנתי שזה ממש כיף. אז כדאי לך לנסות פעם אחת ואת תירצי עוד אני מבטיחה