בבקשה תקדישו כמה דקות מזמנכם לקרוא את זה אני ממש עצוב..

ביסודי עברתי חרם שנה שלמה והייתי לבד בלי סיבה מוצדקת פשוט כולם הפסיקו לדבר איתי
ועכשיו שחטיבה כל החופש ממש חששתי ובכיתי והייתי ממש בלחץ ועכשיו לא הולך לי טוב בכלל ילדים ערסים רצח איתי בכיתה עושים בלאגן וילדים אחרים שאני מנסה לתקשר ולהתחבר איתם לא רוצים ולא מתייחסים וואלה אני ילד נחמד באמת אני באמת בגישה חיובית ואם ילדים ניגשים אליי זה בשביל לנצל אותי אני פשוט תמים ועכשיו עברתי ליד אוטובוס של ילדים ערסים כי הם גרים באזור ליד הקרייה שלהם והם צעקו תשם שלי וצחקו ופשוט בא לי לבכות באמת אני לבד ואני עובר דברים לא פשוטים הילדים האלה פשוט שונאים אותי אני רציני לא יודע להסביר למה ואני לא מכיר אותם אבל הם שונאים אותי וכל ההפסקה אני בכיתה על סף בכי כי אני רגיש ואני שונא את עצמי בגללהם ופשוט אינלי מצב רוח ויש לי סוג של בעיה חברתית אבל אף אחד לא מבין אותי ומנדים אותי והיום בשיעור מורה השפילה אותי כי אכלתי אז היא צעקה וכולם הסתכלו עליי וצחקו אני כל יום פשוט סובל ובוכה באמת לא מרגיש כבר סיבה לחיות יותר אני עברתי מלא בחיים שלי ועכשיו אני עובר עוד דברים ואני עכשיו כותב את זה ובוכה באמת אני חייב עזרה ומישהו לדבר איתו יש לי רק את עצמי ולא אינלי אפשרות לעבור כיתה או בית ספר
תודה לקוראים אני באמת ישמח שיעזרו לי.