נמאס לי ,אני לא מכיר את עצמי... התחיל בית ספר ופתאום האופי שלי נעלם אני נהייתי יותר ביישן ופחות עם ביטחון ישלי חברים

גם לי זה ככה:\ בבית ספר אין לי ביטחון בשיט ושאני יוצאת ממנו יש לי מלא

כנראה יש לך לחץ,או התרגשות.
תנשון עמוק,תנסה להתחבר ליותר ילדים ויותר חברים שאתה חושב שתהנו ביחד.
אל תמגדר את עצמך רק בקבוצה הזו...

שואל השאלה:
אני לא יכול
באמת שאני מנסה להכיר
אבל אני פשוט יהיה ביישן ולא יצליח וזה כל כך לא אני
לדוגמא מחוץ לבית ספר אני יכול לדבר עם הבנות חופשי
ובבית ספר אני מגמגמם לבנות ואני לא יודע למה

וואי קרה לי בדיוק אותו דבר לפני שנתיים.. עברתי לתיכון והרגשתי שאני לא מצליחה להיפתח לאנשים וחושבים שאני אוויר אבל לאט לאט מצאתי את החבורה שלי ולמדתי פשוט להיות עם מי שעושה לי טוב ולא לחפש חברים לפי ה"מעמד" שלהם ... מניסיון אל תחשוב יותר מידי על מה יגידו ,תיקחמ הכל בקלילות ושאולי יקח לך קצת זמן אבל אני מאמינה שבסוף תיפתח לאנשים והכל יהיה בסדר

אני כמוך גם. אבל אין לי בעיה לדבר ולהצביע בכיתה. אבל גם ליד בנים אותו דבר.
להיות דחוסה במקום אחד עם הרבה אנשים כשאין לך אפשרות מתי ללכת מרגיש כמו כלא שסוגר עליך אז כנראה שזה מה שאתה מרגיש

אצל רוב האנשים זה ההפך בבית ספר יש להם מלא בטחון אבל מול זרים אין.. אבל צריך להגיד תודהה על זה! כי רוב היום שלנו אנחנו רןאים זרים בין אם זה עבודה או סתם ברחוב

יכוח להיות שאתה מתבייש מהם?נםגשת איתם בחופש?
תנסה בכל זאת להתחבר,אם זה באינסטגרם או בווטצאפ
גם עם בנות,נניח תשב ליד מישהי ותדברו בשיעור,או שפשוט בדיוק בכיתנ תתערב.
תעשה את הכל לאט
ואם אפשר לשאול איזו כיתה אתה?