זו לא שאלה זו פריקה אבל אשמח לתגובות קצת ארוך

לפני 3 שנים קיבלתי כלב והוא היה נסיך בן שבועיים וקראתי לו זבנג... והוא היה איתי בכל מצב והיה הנסיך האהוב והקטן שלי הוא ישן איתי והוא היה נכנס לי לסוודר כשהיה לו קר
אחותי ברחה מהבית ולקחה את זבנג איתה וראיתי אותו לפני 3 שבועות ואז יום חמישי קיבלתי sms מאחותי שזבנג מת ושאלתי איך והיא ענתה לי שהיא פתחה לו את הדלת שיעשה ויחזור (אנחנו תמיד עשינו את זה כשלא היה לנו כח להוציא אותו) ובגלל שזו לא השכונה השקטה והחמודה שלנו אז כלב פיטבול נשך אותו והבעלים ברח וכולם עברו ברחוב וראו את זבנג על הרצפה מדמם ומפרפר ואף אחד לא אמר משהו או לקח אותו לוטרינר,הם פשוט עברו ואז העירייה באה לפנות אותו.
וכששמעתי את זה בכיתי בלי סוף איזה שעתיים ואז אמא שלי נכנסה לחדר ואמרה לי שאם אני כלכך בוכה ככה אז אני דרמטית ובגלל שאני צינית עניתי לה שאני בוכה במקום לצחוק ודברים כאלה.
בכללי אמא שלי לא בעדי, היא תמיד בעד אח שלי הקטן והנאחס ועוזרת לו להשפיל אותי אם זה ליד אנשים ואם זה לבד אבל תמיד אני מושפלת וכשאני עומדת על שלי ומרביצה לו היא אומרת לי שאני מגעילה וערסית כמו האבא הדפוק שלי (שלא ראיתי 8 שנים) או אם אני מנסה לדבר איתה היא אומרת לי שאני מסכנה בטון מרחם ואומרת לי שאם זה משפיל אותי אז אני דרמטית... אתם חושבים שזה דרמטי אם אח שלי הקטן מאיים עלי שהוא ישבור לי משהו על הראש ואני אומרת לו לא לאיים עליי כי אני אחותו הגדולה והוא צריך יותר לכבד אותי והיא אומרת לי שאני ערסית ורעה כמו אבא שלי לידו והוא צוחק ואומר נכון? זה נראה לכם דרמטי מדי? (נ"ב, זה מה שקרה עכשיו)