זאת פריקה, וזה די ארוך. מה דעתכם.ן?

גזענות.
בחיים לא אבין, איך אפשר לשנוא אחר, רק בגלל האמונות שלו, המין, צבע העור, הדת, המשיכה שלו או כל דבר אחר שגורם לו להיות שונה מכם. ובגלל מה? בגלל דבר פעוט כזה אתם מחליטים שזכותכם לנהוג בו בצורה מזלזלת ולא מכבדת? רק בגלל שהוא מעט שונה, זה אומר שהוא לא בן אדם? שלא מגיעים לו אותן הזכויות והיחס שמגיעים לכם?
אני אספר לכם מקרה שקרה לי,
לפני כמה ימים ליוויתי את אחי הקטן, רק בכיתה א לבית הספר, נכנסנו לאוטובוס והתיישבנו במקומות הפנויים ומולנו ישבה אישה ולידה בנה, נער בגיל 12 לערך. אחי התחיל לספר לי בשפה הערבית על בית הספר ועל החברים שלו שם, פתאום הנער קם פנה לאחי ואמר לו: " חתיכת ערבי מז*דיין, אמן תמות אני לא מוכן לשבת ליד ערבים מגעילים".
הייתי בשוק.
קיוויתי שהאמא תגיב בצורה הגיונית, אבל היא פשוט הסתכלה עלינו בצורה מזלזלת ועברה לשבת ליד בנה. היו שני אנשים שאמרו לאמא לחנך את הילד שלה.
ואני?, אני רציתי לעשות משהו, לצעוק עליהם, שהם אלה המגעילים, שאחי בסך הכל ילד קטן, שכל עוונו היה שהוא משתייך לעדה הערבית. אבל שתקתי, הרי אנשים שמתנהגים בצורה כזאת, במיוחד כלפי ילד קטן, הם אינם אנשים שאפשר לדבר איתם בצורה הגיונית, אין טעם אפילו לנסות, חינוך זה דבר שבא מהבית, לא משנה מה אומר אין דבר שישנה אותם, כך שעדיף מלכתחילה לא להתייחס אליהם ולרדת לרמתם. אחי שאל אותי למה הנער שונא אותנו, מה עשינו?. הסברתי לו קצת על גזענות וסטריאוטיפים, אמרתי לו שזה לא אישי, שהנער ההוא מושפע מהחברה ושאנחנו בסדר גמור. שהוא זה שעשה דבר שגוי ולא להפך. ושלא צריך להתייחס לאנשים כאלה.
אחי שאל אם זה דבר רע להיות ערבי.
עניתי לו, שלא יחשוב אפילו לרגע שזה דבר רע, זאת העדה שלנו, כולנו בני אדם וזה לא משנה לאיזו עדה אנחנו משתייכים.
אחי חיבק אותי, ואמר שיש לו בבית הספר חברים יהודים והם ממש נחמדים והוא מסתדר איתם מצוין.

אז כן, אנחנו ערבים, מוסלמים.
אחי בסך הכל בן 6 ואני בת 14.
אנחנו גרים ביפו, ביחד, מוסלמים, נוצרים ויהודים.
ולדעתי כבוד זה דבר בסיסי שמגיע לכל אדם באשר הוא. אני אישית אתאיסטית, אבל למי שכן מאמין באלוהים, אני חושבת שככל הנראה היה יותר חשוב לו איך הבן אדם מתנהג ואם הוא אדם טוב, מאשר לאיזו דת הוא משתייך ובמה הוא מאמין.

אז אם הגעתם עד לכאן, סליחה שחפרתי לכם
וראש השנה שמח :).