דברים שרק חסרי חברים יבינו?

כשמורה נותת עבודה בזוגות *_*
(אני לא חסרת חברים כרגע למזלי אבל הייתי ואני מכירה את התחושה)

שלפעמים עדיף לבד מעם חבורה של צבועים מסביבך

סטיפס.

כשכולם יושבים ומדברים בהפסקה ורק אתה בצד

כשילדים מארגנים ארוחה כיתתית ושוכחים לכתוב אותך

שואל השאלה:
אוי אאוץ^

שלא כותבים לך חיסור כי פשוט לא שמים לב שאתה לא שם


מטומטם אבל עצוב

הפסקות ארוכות- מה לעשות בהן?

כשילדה באה אליי ושואלת אותי ממתי אני איתה בהקבצה למרות שתמיד הייתי שם.
בעיקר אתה מרגיש שקוף. זאת הרגשה קשה וכואבת וזה עצוב שלאף אחד לא אכפת ממך.

שצריך לבטל את הטיול שלך עם הכיתה כי אין לך זוג וחובה זוגות באוהל: /

וואי הראשון כלכך נכוןן

שיש גמד וענק ואתה לא משתתף כי הם אומרים שאף אחד לא מכיר אותך....

שלא זוכרים איך קוראים לך.

שכולם יושבים ומדברים ופתאום את מחליטה להגיב על איזה משהו ואז עושים לך כזה ממתי את פה?!!!
קרה לי מלא ..

להסתובב בקניון לבד
לשכוח את האוזניות בבית זה סוף העולם כי אז אין תעסוקה אחרת
ביום הולדת תמיד ישאלו "אז איך את חוגגת?" ואני תמיד אענה "אני לא"
לא לצאת בחגים, שבתות, יום העצמאות