לפעמים אני מרגישה קצת לא כמו כולם כשאני לא מסוגלת להיות בתוך מסגרת כמו בית ספר וחוגים וכל הדברים שכל בן אדם רגיל עושה.

ואני אומרת את זה להורים שלי והם לא מסוגלים להבין, אני מבינה אותם שהם רוצים שאני אצטיין בלימודים ואלך למורים פרטיים אבל זה מכניס אותי לדיכאון ולחץ, וכשאני יוצאת מזה אני מרגישה באופוריה כאילו אבן ענקית ירדה לי מהגב. מה אני אמורה לעשות? אני פשוט לא מסוגלת להיות בתוך מסגרת שמצפים ממני דברים כי אז אני עושה בדיוק ההפך.