אני לא מבינה, מה זאת אשמתי ואשמת אחותי שאמא שלי חד הורית? בבקשה תקראו הכל.

אני לא מבינה למה אנחנו מוכרחות לעשות את כל הדברים שאם היה גבר (או אישה אני לא שופטת) הוא היה עושה את זה?
זאת לא אשמתי שהיא החליטה להתגרש, אז למה אנחנו צריכות לחטוף על זה?
היא כבר בת 40 ומשהו וכן היא צריכה כבר להכיר מישהו או לפחות לנסות. אם היא דואגת לנו כל כך למה היא לא מנסה? (אני אומרת גבר כי היא מעוניינת בגברים..)
היא לא יוצאת מהבית חוץ מהעבודה וגם העבודה היא אצל אחותה. הן עובדות במשרד שלה ושל בעלה.
אחר כך היא חוזרת לבית וזהו. מכינה לנו אוכל וכרגיל.
היא לא מוכנה לצאת לשום מקום להנות (לא איתנו, היא עם עצמה או עם חברים) באמת שאני חושבת שאפילו אין לה חברים. היא לא יוצאת עם חברים והיא לא עושה כלום. זה שיש לה ילדים לא אומר שהחיים שלה נעצרו ושהיא לא יכולה להנות. באמת שכבר נמאס לי כבר. היא כל הזמן מתבכיינת לנו שהיא לבד ושנעזור לה. אבל אם היא כל כך רוצה עזרה למה היא לא רוצה לצאת ולנסות לעשות משהו? להכיר מישהו? היא יודעת ותאמינו לי שגם אתם יודעים שאם היא תכיר מישהו יהיה לנו הרבה יותר טוב. לכולנו.