אפשר לפרוק למישהו\י?נמאס לי כבר מהחיים האלו נמאס לי מהבדידות לא רוצה לחיות עוד דקה לבד

ותמיד אומרים לי פה "מגיע לך כל הטוב שבעולם" "אתה מדהים" וכל אלא
אז למה אני לא מקבל את זה?למה כל כך רע לי שכל יום אני חושב על המוות?למה עד היום כל מי שהכרתי בחיים שלי רק פגע בי?למה יש לי צלקות נפשיות שמונעות ממני לעשות אפילו את הדברים הפשוטים ביותר?
רציתי שנה שעברה להתאבד אבל אמרתי לעצמי שאני אתן הזדמנות אחרונה השנה כי בית ספר חדש והכל
אבל עוד יותר רע לי הלוואי והיו מציקים לי זה היה אומר שהם יודעים שאני קיים אני שקוף
רע לי
ואפילו בלימודים שזה הצד החק שלי אני לא יודע איפה אנחנו מה להשלים אין לי אף אחד אני לבד כל הזמן
לא רוצה לחיות יותר ככה מה עשיתי שזה מגיע לי?בחיים לא פגעתי בבנאדם
עשיתי כל מה שיכולתי כדי לעזור לאנשים שרק רמסו אותי וניצלו אותי אחרי זה
למה ילד בן 10 צריך לשמוע שהוא "לא מועיל" כי בוא לא משליף במבחנים יותר ולכן עושים עליו חרם
למה אני צריך לספוג ירידות על המראה שלי 24/7 מה"חברים" ומהמשפחה שאמורה להיות קרובה
מאמא שאמורה לאהוב אותו
מאח גדול שאמור לעזור לו
למה האח הגדול הזה מרביץ לו ועושה לו סימנים כחולים בכל הגוף כי הוא לא עושה מה שהוא דורש כמו להכין לו ארוחת בוקר
למה אמא שלו אומרת שזו אשמתו?
למה המשפט ששמעתי הכי הרבה בחיים שלי זה "בחיים לא תיהיה כמו אחיך הוא הגרסה המשודרגת שלך הוא חתיך מצליח יש לו חברים"
למה כשאני בא לבקש מחברים כביכול עזרה בשיעורי בית או בכל דבר אחר אס צועקים עליי מול כולם "עוף מפה אנסת ת'מוח"
להירדם על השולחן כי במשך הלילה הייתי עסוק בלבכות ולהתעורר כשיש ילדים מכיתות שונות מסביבי שמרכלים וצוחקים עליי

מה עשיתי שזה מגיע לי?למה?אני לא חזק שעברתי את זה כי לא עברתי את זה
אני חלש כי אין לי אומץ להתאבד
"יהיה יותר טוב,יום אחג תמצא מישהו שיראה מי אתה ויאהב אותך"
אבל לא יהיה יותר טוב
אני מנסה ומנסה ונלחם ודי
אין לי כח כבר אני פשוט מרוסק מבפנים