אפשר בבקשה לקבל ביקורת על קטע קצר מספר שאני כותב על התרבות הישראלית?

) הטיפוס "החרדי": טיפוס זה הינו קונסרביטי למדי, שמרן, פרימיטיבי ובדרך כלל מכונה כ"פינגווין" עקב "סטייל" הלבוש ה"אופנתי" השחור-לבן. כשאני אומר אופנתי, אני מתכוון שהם אופנתיים למאה ה16, לתקופת האינקוויזיציה בספרד. הנשים החרדיות לרוב סובלות מעודף משקל ומסתובבות עם כיסוי ראש, בדומה לנשות הטאליבן. את רוב חייהן הן מבלות במטבח ואינן רוצות לצאת מהבית מכיוון שהן חוששות שגברים "יסתנוורו מיופיין" (כלומר, מהבטן השמנה שלהן ומהכיסוי ראש) בנוסף לכך, הינם בעלי זקן ארוך ולרוב הם שמנים למדי מכיוון שאין להם זמן להתעסק בספורט. ולעיתים המצב עד כה קיצוני, שאין להם זמן לשים דאודורנט או ללכת להתקלח... כי הקדוש ברוך הוא יעניש אותם אם הם לא ילמדו 12 שעות תורה ביום, מה פתאום ללכת להתקלח כשאפשר ללמוד הלכות שבת?
טיפוסים אלו נוטים להיות יותר מנומסים בהשוואה לטיפוס ה"ערסישראלי", אך עדיין רחוקים שנות אור מלהיות מנומסים כמו הפולנים. טיפוסים אלו רוצים שישראל תהפוך למדינה דתית, בדומה לאיראן ולרפובליקות מוסלמיות כאלו או אחרות, רק בוורציה היהודית.
מבחינתם, כל אדם אשר אינו יהודי, הינו אדם מיותר, והינו ככל ה"בהמות בטבע".
טיפוסים אלו לרוב נחשבים כ"פרזיטים" ו"בטלנים", טיפוסים אלו פראנואידים מדי, יש להם פולחן אישיות לקדוש ברוך הוא, ורוב עיסוקם ביום יום הוא לעסוק בסוגיות חשובות כגון "האם מותר לנגב את התחת בשבת" "אם צריך לחכות בין בשר לחלב 6 שעות או 5 שעות וחצי", או "האם מותר למרוח קרם ידיים בשבת". זוהי אחת הקבוצות השנויות במחלוקת ביותר על ידי הציבור הישראלי, אך החרדים מצפצפים על הציבור הישראלי, יש להם פרוטקשן מביבי ומפלגות הימין בישראל, ומבחינתם יש לעבוד את הקדוש ברוך הוא בכל מחיר, אין צורך לעבוד או ללמוד כל מה שצריך לעשות כדי להביא את הגאולה למדינת ישראל, זה לחמם ת'כסא בישיבה, להשריץ ילדים, להרביץ תורה, וכמובן...לאכול גפילטעפיש עם החבר'ה בפסח! החרדים אינם מבלים במועדונים וברים בערב שישי, לרוב הם יעדיפו לבלות בבתי הכנסת בערב, ולהרביץ תורה עד השעות המאוחרות של הלילה, עם חבריהם הפינגוונים (בניגוד לאדם הממוצע, שמסתפק באלכוהול ובציד בחורות במועדונים בת"א).