3 תשובות
כן
הייתה לפני הרבה שנים מלחמה בניהם והם התפצלו, דרום קוריאה היא מדינה דמוקרטית רגילה וצפון רגילה דיקטטורית מזעזעת
כרגע הם לא במלחמה, הם בהסכם שלום קר
לפני 1945, קוריאה הייתה חלק מהאימפריה היפנית
לאחר סיום מלחמת העולם השניה, עם התערבות ארצות הברית, חולקה האימפריה היפנית למספר מדינות, אחת מהן היא האימפריה הקוריאנית, על פי גבולותיה עד 1910
קוריאה חולקה בדיוק בגבול קו הרוחב 38 כאשר הצד הצפוני, ובתוכו הבירה פיונגיאנג, בשליטת ברית המועצות ובתמיכת סין. והחלק הדרומי, בשליטת ארצות הברית
כל זה במטרה לאחד את קוריאה לשלטון מאוחד
לאחר מספר נסיונות משא ומתן כושלים בין שניהם
ב1948, בחירות בחסות האומות המאוחדות לשלטון הונחו בדרום קוריאה, שם זכה לי סינג מן בתור ראש המדינה
בחלק הצפוני לא הוסכם על שיתוף פעולה עם ברית המועצות, ובמקום זה החלה המחתרת שקראה לאיחוד קוריאה השלמה לפעול, בהנהגת קים איל סונג
הבחירות בחלק הדרומי גרמו להקמת הרפובליקה הקוריאנית. בזמן שעלות המחתרת בצפון, בתמיכה גדולה מסין, גרמה להקמת הרפובליקה הדמוקרטית של קוריאה הגדולה, מה שידוע היום כ"צפון קוריאה"
שתי הממשלות, עם השפעה שלטונית עוינת ביותר, הן תוצאה ברורה של המלחמה הקרה. ובזמן ששמרו על שקט. לרפובליקה הדמוקרטית של קוריאה הגדולה היו תכניות
ב1950 השקט בין שתי הממשלות התפרץ
שתי המדינות טענו בעלות על המדינה השניה, והגבול היה לא ברור, הויכוח העיקרי היה על עיר ששמה סיאול
ביוני 1950, צבא האנשים של קוריאה (של הרפובליקה הדמוקרטית של קוריאה הגדולה) חצה את גבול קו רוחב 38
הרפובליקה של קוריאה טענה שמדובר בהסגת גבול, ואסרה את סינגמן ריי, שהיה ביחידה שחצתה, כאסיר מלחמה, וקראה להוצאתו להורג. דבר שגרם להסלמה במספר נקודות אסטרטגיות
לאחר כמה שעות כל גבול 38 הייתה במתקפה בידי הרפובליקה הדמוקרטית, שכוחה, בזכות ברית המועצות, היה הרבה יותר חזק משל הרפובליקה הקוריאנית, דבר אשר גרם להם לסוג אחורה, בסופו של דבר אף לפינוי סיאול
תוך 5 ימים, הרפובליקה של קוריאה חלה מבוסה קשה, עם יותר מ30 אלף נפגעים
ב30 ביוני, הרפובליקה הדמוקרטית החזיקה ב95% משטח קוריאה. בזמן שהרפובליקה הקוריאנית נדחקה לקצה הדרומי של המדינה
בשלב הזה, אדון טרומן קיבל ידיעה כי האדומים משתלטים לו על שטח. ועם סנוביות אמריקאית קפיטליסטית הוא החליט שלא יתן לדבר כזה לקרות, והתערב במלחמה. הוא שלח מאות אלפי חיילים, ובתגובה גם רוסיה התערבה במלחמה
הדבר הזה גרם לאחת האבידות הכי קשות בהיסטוריה של המלחמה הקרה, עם מעל ל900 אלף אנשים שנהרגו.
בסופו של דבר המלחמה נגמרה בstalemate על גבול 38, ומאז נחתם הסכם שלום קר בין המדינות. כשהרפובליקה הקוריאנת עצמאית ובעלת השפעה מערבית, והרפובליקה הדמוקרטית של קוריאה הגדולה הינה מדינת חסות של ברית המועצות וסין
40 שנה אחרי, ברית המועצות קרסה, וב2008, סין הכריזה על הפיכתה לדמוקרטיה
הרפובליקה הדמוקרטית של קוריאה נשארה לבדה, היא לא הסכימה לאמץ את הדמוקרטיה, ונשארה עד היום הקומוניזם היחיד בעולם חוץ מקובה, שהיא סיפור שונה לגמרי בצד השני של העולם
היא התבודדה, סגרה את שעריה והפכה להיותמדינה מרוחקת וללא קשרים. במטרה להשאיר את השלטון שלה
לפני 1945, קוריאה הייתה חלק מהאימפריה היפנית
לאחר סיום מלחמת העולם השניה, עם התערבות ארצות הברית, חולקה האימפריה היפנית למספר מדינות, אחת מהן היא האימפריה הקוריאנית, על פי גבולותיה עד 1910
קוריאה חולקה בדיוק בגבול קו הרוחב 38 כאשר הצד הצפוני, ובתוכו הבירה פיונגיאנג, בשליטת ברית המועצות ובתמיכת סין. והחלק הדרומי, בשליטת ארצות הברית
כל זה במטרה לאחד את קוריאה לשלטון מאוחד
לאחר מספר נסיונות משא ומתן כושלים בין שניהם
ב1948, בחירות בחסות האומות המאוחדות לשלטון הונחו בדרום קוריאה, שם זכה לי סינג מן בתור ראש המדינה
בחלק הצפוני לא הוסכם על שיתוף פעולה עם ברית המועצות, ובמקום זה החלה המחתרת שקראה לאיחוד קוריאה השלמה לפעול, בהנהגת קים איל סונג
הבחירות בחלק הדרומי גרמו להקמת הרפובליקה הקוריאנית. בזמן שעלות המחתרת בצפון, בתמיכה גדולה מסין, גרמה להקמת הרפובליקה הדמוקרטית של קוריאה הגדולה, מה שידוע היום כ"צפון קוריאה"
שתי הממשלות, עם השפעה שלטונית עוינת ביותר, הן תוצאה ברורה של המלחמה הקרה. ובזמן ששמרו על שקט. לרפובליקה הדמוקרטית של קוריאה הגדולה היו תכניות
ב1950 השקט בין שתי הממשלות התפרץ
שתי המדינות טענו בעלות על המדינה השניה, והגבול היה לא ברור, הויכוח העיקרי היה על עיר ששמה סיאול
ביוני 1950, צבא האנשים של קוריאה (של הרפובליקה הדמוקרטית של קוריאה הגדולה) חצה את גבול קו רוחב 38
הרפובליקה של קוריאה טענה שמדובר בהסגת גבול, ואסרה את סינגמן ריי, שהיה ביחידה שחצתה, כאסיר מלחמה, וקראה להוצאתו להורג. דבר שגרם להסלמה במספר נקודות אסטרטגיות
לאחר כמה שעות כל גבול 38 הייתה במתקפה בידי הרפובליקה הדמוקרטית, שכוחה, בזכות ברית המועצות, היה הרבה יותר חזק משל הרפובליקה הקוריאנית, דבר אשר גרם להם לסוג אחורה, בסופו של דבר אף לפינוי סיאול
תוך 5 ימים, הרפובליקה של קוריאה חלה מבוסה קשה, עם יותר מ30 אלף נפגעים
ב30 ביוני, הרפובליקה הדמוקרטית החזיקה ב95% משטח קוריאה. בזמן שהרפובליקה הקוריאנית נדחקה לקצה הדרומי של המדינה
בשלב הזה, אדון טרומן קיבל ידיעה כי האדומים משתלטים לו על שטח. ועם סנוביות אמריקאית קפיטליסטית הוא החליט שלא יתן לדבר כזה לקרות, והתערב במלחמה. הוא שלח מאות אלפי חיילים, ובתגובה גם רוסיה התערבה במלחמה
הדבר הזה גרם לאחת האבידות הכי קשות בהיסטוריה של המלחמה הקרה, עם מעל ל900 אלף אנשים שנהרגו.
בסופו של דבר המלחמה נגמרה בstalemate על גבול 38, ומאז נחתם הסכם שלום קר בין המדינות. כשהרפובליקה הקוריאנת עצמאית ובעלת השפעה מערבית, והרפובליקה הדמוקרטית של קוריאה הגדולה הינה מדינת חסות של ברית המועצות וסין
40 שנה אחרי, ברית המועצות קרסה, וב2008, סין הכריזה על הפיכתה לדמוקרטיה
הרפובליקה הדמוקרטית של קוריאה נשארה לבדה, היא לא הסכימה לאמץ את הדמוקרטיה, ונשארה עד היום הקומוניזם היחיד בעולם חוץ מקובה, שהיא סיפור שונה לגמרי בצד השני של העולם
היא התבודדה, סגרה את שעריה והפכה להיותמדינה מרוחקת וללא קשרים. במטרה להשאיר את השלטון שלה
באותו הנושא: