אני משוחררת כבר 3 חודשים, ולא חשבתי שאגיד את זה אף פעם אבל

חברה שלי בדיוק ככה והיא רצתה לעשות קבע ולא התאפשר
כן זה ממש מוזר בלי מסגרת אבל זה יעבור ואת תמצאי מסלול בין אם זה לימודים או עבודה או חופשה

אני משוחרר 4 חודשים בדיוק. גם אני התגעגעתי לזה בהתחלה ובעיקר כי לט מצטתי את עצמי ככ.. אני חושב שאת צריכה למצוא עבודה ותחביבים שאת אוהבת, ומשם גם לחזור לקשר עם החסרים מהצסא. הדאגות הקטנות של אוכל, כסף, תחביבים וחסרים יפחתו עם הזמן.. תאמיני לי. כל אחד מרגיש ככה טחאי השחרור והרוב מאבדים טת עצמם. לא חסרים סיפואים על חיילים משוחררים שנתקעו באותו מקום כמה שנים טובות.. אל תתני לעצמך ליפול בגלל שאת רגילה למסגרות כל חייך.. בית ספר יסודי, חטיבה, תיכון מכינה/שש ואז צבא.. כל החיים קסעו לך והדריכו אותך ועכשיו תורך לצאת למסע הזה לבד. תנסי למצוא את האנשים הנכונים שיעזור לך לעבור אותו אבל את חייבת להתמודד עם הרגשות האלה. אשמח להמשיך לדבר איתך אם תרצי

שואל השאלה:
אני כן עובדת ועושה משהו עם החיים.. אבל אני מרגישה שלא כיף לי
אני קמה בבאסה לעבודה, ואין לי כוח לצאת לבלות ונמאס לי מהכל

שני גישה, אולי שירות לאומי או משהו כזה