למה הרבה מצדיקים את הביקורת כלפי ה' ומצד שני מגנים את הביקרות כלפי החוטאים והכופרים? - קישור מצורף

לגבי אלוקים ברוך הוא, הרבה מצדיקים את הביקורת כלפיו יתברך, למרות שהיא שגויה מיסודה, כי ה' וודאי שלא עושה עוול לאף אחד, בכל זאת טוענים שזה "זכותם" שאל אנשים כאלה או אחרים להעביר עליו ביקורת, רחמנא ליצלן. על סמך מה? מי נתן להם את הסמכות הזאת? לעומת זאת, אם מישהו יעביר ביקורת כלפי החוטאים הכופרים שהיא וודאי מוצדקת (שוודאי ששום דבר לא מצדיק את הכפירה) - פתאום הרבה טוענים שלני אדם יש שום זכות להעביר את הביקורת אחד על השי, ושרק ה' הוא השופט. במקום לגנות את הכיפרה - מגינים על אותם אנשים. אבל שמעיבירם ביקורת על ה' יתברך - לא יאמרו - שה' הוא דין האמת. למה?