אני מותשת נפשית.. אני כבר לא מסוגלת יותר להמשיך בשגרה

אני מבינה אותך
הכל בסדר אני פה בשבילך
אולי תנסי לדבר על זה עם ההורים או בן אדם אחר שיעשה לך טוב

אולי את לא אוהבת פשוט לצאת מהבית, יש הרבה אנשים של בית ועבודה רק
יש בזה גם חסרונות של לא לצאת עם חברים ולא להפגש יותר מידי
את יכולה לנסות לבלות עם המשפחה זה יכול "להשכיח" לך דברים, תקחי הכל בחיובי אלה רק תקופות קשות שבדרך למשהו טוב, אני אוהב לפעמים סתם למצוא מישהו ולעשות מי יותר אומלל/קשה לו בחיים, זה יכול להיות דבר טוב, שיהיה בהצלחה מקווה שעזרתי

שואל השאלה:
לא.. כני אוהבת לצאת מהבית אבל זה מאיד קשה לי לצאת
גם אני רוצה לצאת אני לא מצליחה

סיבה פיזיה? ממה זה נגרם? את מודעת למה שמפריע לך ומה קשה לך? למה את לא מטפלת או עוזרת לזה לעבור

היי אנונימית יקרה

את מתארת תחושה קשה של מצוקה סביב קושי לצאת מהבית ולנהל את החיים שעד כה ניהלת, ואם אני מבינה נכון, זה יוצר תחושה של חוסר מסוגלות שמתסכלת אותך, שאולי אפילו גורמת לך להרגיש שאת הולכת לעצמך לאיבוד... וזה נדמה לי, ממה שתיארת, שחלק משמעותי מהמצוקה קשור לכך שאת עדיין לא מבינה מה הסיבה לזה...ושהמצב הזה מרוקן אותך מאוד מכוחות ומתקווה... עד כדי כך שיש רגעים בהם נדמה לך שהמוות הוא הפיתרון היחיד שנשאר למצב הזה...

אך לצד זאת, ואולי בכוחות אחרונים, בחרת לשתף כאן, בחרת לא להיות לבד עם המצוקה ולחפש לה עזרה... וזה מעיד, בעיני, על קול של חיות בתוכך, קול שזועק ומנסה לשמור עלייך מפני צעד ממנו אין דרך חזרה, שמנסה לגייס עזרה...

וזו אכן נשמעת התמודדות שמאוד לא כדאי להיות בה לבד... אני דואגת לך, ורוצה להזמין אותך לדבר יותר. אני מתנדבת באתר שנקרא סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. נשמח ממש לשמוע ממך - נקשיב, ננסה ביחד להבין, נתמוך ונחשוב על דרכים להקל ולסייע... אם תרצי, שעות הפעילות שלנו הן כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות, באתר: https://sahar.org.il/.

שלך,
מתנדבת סה"ר

שואל השאלה:
כי אני לא יודעת איך לעזור לזה
עברתי כמה טיפולים אף אחד מהם לא הקל את זה המצב הנפשי שלי רק הולך ומדרדר וככל שזה קורה יותר קשה לי לצאת מהבית. ניסיתי מה אתה חושב?
ניסיתי לצאת יותר ולהרגיל את עצמי
ניסיתי לא לצאת תקופה לתת לעצמי מנוחה
לא משנה מה אני עושה זה מחמיר

אנונימית יקרה

המאמץ שלך מורגש דרך כל מילה שאת כותבת... כמו גם הייאוש והתסכול מכך שעדיין לא מצאת את הדרך שתוכל להקל ולסייע...
ולפעמים זה תהליך שלוקח זמן, שאפילו יש בו עליות ומורדות, אך עצם החיפוש הוא משמעותי...
ויש משהו בזיהוי של המצוקה והעוצמה המשתנה שלה, כמו גם הפתיחות לנסות דרכים שונות שעשויות להקל שמעיד על המון המון המון כוחות, אמונה ואומץ שהם שלך והם חלק מהדברים שתוכלי להיעזר בהם.
נשמח ממש לחשוב על דברים נוספים ביחד וקודם כל פשוט להיות עבורך - כדי שלא תהיי עם כל התחושות האלה לבד.. לפעמים זה שיש מישהו איתך זה כבר מקל אפילו במעט...
מקווה שתבואי לצ'אט..
שלך,
מתנדבת סה"ר