קשה לי נפשית.. אני לא יכולה להמשיך לחיות יותר אני שונאת לצאת פה צומי אבל זה באמת לא העניין

מצטער לשמוע.. תעזרי באנשים שאוהבים אותך, ההורים, חברה טובה.. אל תשאירי כלום בבטן תמיד תשתפי

שואל השאלה:
אין לי אף אחד .. אני לבד

תשתפי.. אין לך מושג כמה זה משחרר
תעסיקי את עצמך

אם את רוצה אני פה בשבילך, אשמח אם תשלחי הודעה

שואל השאלה:
זה לא עוזר לדבר
ניסיתי הכל אני רק הולכת אחורה שום דבר לא משתפר

מכיר את ההרגשה, שמרגישים שהמצב אבוד וששום דבר לא יכול להשתפר אפילו לא טיפה.. מבאס רצח.. בכל מקרה אם את רוצה מתישהו לשתף או לדבר עם מישהו תזכרי שאני כאן ואני אשמח לדבר איתך

וואו קרה לי מלא פעמים שפשוט נמאס לי מהחיים כי כל דבר שאני עושה או שפתאום נראה לי שחיים לטובתי קורה לי משהו חרא.. אבל למדתי שהחיים הם כמו מאזניים, הם לא יכולים להיות מושלמים אבל הם גם לא יכולים להיות כל כך נוראיים..אז תחכי זה יכול להיות עוד יומיים או אפילו עוד חודשיים או שבמקום לחכות פשוט תעשי כי משהו טוב עומד לקרות (:

(סתם דוגמא אם אני נגיד רבה עם אמא שלי בבוקר אני לפחות יודעת שעברתי את החלק החרא של היום או של השבוע אם יתמזל מזלי ואני מצפה שמשהו טוב יקרה ואני יודעת שהמשך היום שלי יהיה טוב וזה באמת קורה)

אל תוותרי, נסי להמשיך שוב לנסות ולהתמיד, תפני למישהו שיעזור לך, מאמן אישי, מטפל בתרפיה או נלפ, תעשי כושר

שואל השאלה:
יש לי דיכאון מאובחן של שינויים קיצוניים המצב הרוח. מצד אחד היי מטורף מצד שני דיכאון שהוא בדיוק כמו דיכאון קליני אבל לא מגדירים אותו ככה
אז מה שעובר עלי זה כן קליני וככה יותר קל להסביר