מה הייתם עושים אם הייתם ילדים בני 15 וההורים שלכם היו לא מסכימים לכם....

מורדת
הולכת פשוט וזהו

אין לי חברים אז הכל טוב

מדברת איתם
אומרת להם שתודה שהם דואגים לי באמת שאני מעריכה אבל שיש דברים שהם צריכים להבין שאני לא עושה לבד ואני עם אנשים וחברות וזה גיל שיוצאים ומבלים ושהכל בסדר

שהם יבקשו ממך לסדר את החדר או לשמור על האחים שלך אז תגידי בישביל זה אני מספיק בוגרת אבל בישביל לצאת עד מאוחר אני כן

חח הייתי מאיימת עליהן סליחה אני כבר ילדה גדולה מה זה

הייתי מסבירה להם שאני אחראית ובוגרת מספיק ושהם יכולים לסמוך עלי

שואל השאלה:
תאמינו לי ניסיתי הכל והכי עצוב זה שאני לומדת משקיעה בלימודים מקבלת ציונים שהם חלומות של אנשיך ( לא אני לא מנסה להחמיא לעצמי) ועדיין כאילו הם לא רואים בזה סבבה לתת לי לצאת קצת. ובאמת שניסיצי הכל וזה כלכך קשה שיש יום הולדת ואני הולכת ראשונה וזה מבאעס תתחת

שואל השאלה:
פשוט הם לא חושבים שזה לגיטימי שילד יהיה מחוץ לבית בשעה לכאורה מאוחרת נגיד בכיפור נתנו לי באחד עשרה לחזור

איזה קטע אני עכשיו בת 15.
ויותר מחצי ממה שאמרת נכון לגבי.

מרשים לי לבוא אל חברות רק אם הם מכירים אותן באופן אישי, ולישון אצלם רק אם הם מכירים את המשפחה שלהם וסומכים עליהם. ככה שמעטות החברות שאני יכולה לישון אצלן (שזה אולי 3).
להיות בימי הולדת הם מרשים לי אחרי 10 וחצי, אבל רק אם אני מתקשרת לומר שהכל בסדר ואני רוצה להישאר עוד זמן (ואני בדרך כלל שוכחת), ורק אם זה במקום שלא מסוכן להישאר בו עד מאוחר (נניח בית של מישהו שהם מכירים). וכמובן שזה תלוי אם למחרת יש לימודים או לא.
וכן אין מצב שיתנו לי לצאת מהבית בשמונה כדי לבלות עם חברה כי עד שנתחיל לעשות משהו כבר יהיה מאוחר מידי כדי לבלות (ובמיוחד אם למחרת יש לימודים). הם גם לא נותנים לי לצאת מהבית ב7 אם זה אומר שאני אחזור הביתה ב10 ולמחרת יש לימודים.
את האחרון לא הבנתי.

ומה אני עושה לגבי זה? לפעמים קצת מתווכחת ומתעקשת, לא יותר מזה. לא מורדת ולא כלום.
הם עושים את זה מאהבה, גם אם הם קצת אוברפרוטקטיב. וזה לא שהם לא סומכים עלי, הם פשוט לא סומכים על אנשים אחרים. וגם הם דואגים שאשן מספיק וכל זה.

תקשיבי שלי זה בידיוק ככה!
אבל אין לי ממש איך להתנגד...
אני לא יודעת איך להתנגד להם ואני לא יכולה למרוד ממש...

אשמח לעצות

קודם כל הייתי מבינה שזה לי, שהם דואגים לי. קרו מקרים של חטיפה וכו..
אבל הייתי מסבירה להם שעברו הימים שהייתי בת 10, ושאני כבר נערה גדולה, ושכל הבנות התחילו לישון אצל חברות בגיל 12, אני רוצה להתחיל לישון אצל חברות. כמו שהייתי בבת מצוות וכו'.

אבל לי זה לא יקרה כי הורים שלי מעודדים אותי שאני ישן אצל חברות ויחך לבת מצוות ויעלה לרכבות לבד..

תודה לאל אני לא צריכה להיות חברתית
ויש תירוץ בגלל ההורים, הייתי נשארת בחדר.

לי מרשים הכל אז לא יודעת

רב איתם למראות שבגיל שלי כבר לא אכפת להם...

בלי לעשות סיפור גדול מידיי..
דברי איתם, תסבירי להם את המצב שלך הם בטוח יבינו