4 תשובות
את נשמעת לי קצת מדוכאת, אולי את צריכה ללכת לטיפול(ממש לא בקטע רע ) ולנסות לטפל בזה, זה יכול להועיל. תדברי כם מישהו שאת סומכת עליו-הורים חברים משפחה-מישהו. אני בטוחה שיש אדם שאכפת לו ממך ואני בטוחה שלהורים שלך אכפת. נסי לדבר איתם
שואל השאלה:
אין לי למי לפנות, לאף אחד לא יהיה מספיק אכפת להקשיב כי עם ההורים היה לי ריב ענק שכבר חודש אני בקושי מדברת איתם (אני בת 15) ואין לי חברות טובות (אולי רק כמה שהם לא טובות ברמה שלדבר איתם על דברים רציניים)
אין לי למי לפנות, לאף אחד לא יהיה מספיק אכפת להקשיב כי עם ההורים היה לי ריב ענק שכבר חודש אני בקושי מדברת איתם (אני בת 15) ואין לי חברות טובות (אולי רק כמה שהם לא טובות ברמה שלדבר איתם על דברים רציניים)
אנונימית
מרגישה כמוך אין לי ככ איך לעזור לך אם אני לא יכולה לעזור לעצמי אבל תנסי כמה שפחות לשכוח מזה תשמעי שירים/תיראי/תעשי משהו שישמח אותך ושיגרום לך לשכוח מזה עם הזמן גם עם ההורים יסתדר יכול לעבור לך ההרגשה הזאת לא יכולים באמת להבין מה שאת עוברת אבל כן בסוף תביני שיש שאכפת להם ממך
היי אנונימית יקרה,
אם אני מבינה אותך נכון, זה נראה שאת מתמודדת כבר הרבה זמן עם תחושות קשות של דיכאון, שהולכות ומחריפות ויוצרות מצוקה עצומה, עד כדי כך שהיו רגעים בהם נדמה היה לך שהמוות יוכל לשים קץ לסבל... וזה נדמה לי, שחלק משמעותי מהמצוקה שמוסיף לה מאוד זו החוויה של בדידות כואבת מנשוא מולה...
ונדמה שהבחירה לשתף כאן היא ניסיון שלך למצוא עזרה ותמיכה אל מול התמודדות שבאמת לא כדאי להיות בה לבד... ואני משערת לעצמי את הכוחות, האומץ והתקווה שהיית צריכה לגייס כדי לכתוב כאן, ובאלו תוכלי להמשיך ולהיעזר אל מול המצוקה הזו, אך באמת לא כדאי להיות שם לבד...
אני לא יודעת, אבל אולי בכל זאת תוכלי לנסות ולשתף את ההורים שלך במה שעובר עלייך... אני מתארת לעצמי שאולי בגלל הריב את חוששת שלא יבינו אותך ולא ירצו לעזור לך, אך אולי אם הם יבינו יותר לעומק את מה שאת עוברת, הם יוכלו להתגייס ולהיות שם עבורך? אם את מרגישה שזה לא אפשרי, אולי תוכלי לפנות לקרוב משפחה אחר/ ת או למורה שאת מרגישה בנוח איתו או איתה או ליועצת בית הספר...
במקביל, אני דואגת לך מאוד ורוצה להזמין אותך למקום בטוח בו אפשר לדבר על מה שעובר עלייך. אני מתנדבת באתר שנקרא סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. נשמח ממש להקשיב לך, לתמוך ולנסות ביחד לחשוב על דרכים שיוכלו להקל... אם תרצי, נחכה לך כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות, באתר: https://sahar.org.il.
שלך,
מתנדבת סה"ר
אם אני מבינה אותך נכון, זה נראה שאת מתמודדת כבר הרבה זמן עם תחושות קשות של דיכאון, שהולכות ומחריפות ויוצרות מצוקה עצומה, עד כדי כך שהיו רגעים בהם נדמה היה לך שהמוות יוכל לשים קץ לסבל... וזה נדמה לי, שחלק משמעותי מהמצוקה שמוסיף לה מאוד זו החוויה של בדידות כואבת מנשוא מולה...
ונדמה שהבחירה לשתף כאן היא ניסיון שלך למצוא עזרה ותמיכה אל מול התמודדות שבאמת לא כדאי להיות בה לבד... ואני משערת לעצמי את הכוחות, האומץ והתקווה שהיית צריכה לגייס כדי לכתוב כאן, ובאלו תוכלי להמשיך ולהיעזר אל מול המצוקה הזו, אך באמת לא כדאי להיות שם לבד...
אני לא יודעת, אבל אולי בכל זאת תוכלי לנסות ולשתף את ההורים שלך במה שעובר עלייך... אני מתארת לעצמי שאולי בגלל הריב את חוששת שלא יבינו אותך ולא ירצו לעזור לך, אך אולי אם הם יבינו יותר לעומק את מה שאת עוברת, הם יוכלו להתגייס ולהיות שם עבורך? אם את מרגישה שזה לא אפשרי, אולי תוכלי לפנות לקרוב משפחה אחר/ ת או למורה שאת מרגישה בנוח איתו או איתה או ליועצת בית הספר...
במקביל, אני דואגת לך מאוד ורוצה להזמין אותך למקום בטוח בו אפשר לדבר על מה שעובר עלייך. אני מתנדבת באתר שנקרא סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. נשמח ממש להקשיב לך, לתמוך ולנסות ביחד לחשוב על דרכים שיוכלו להקל... אם תרצי, נחכה לך כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות, באתר: https://sahar.org.il.
שלך,
מתנדבת סה"ר
באותו הנושא: