אני לא חושב שמישהו יכול לשפר את הרגשתי או לעזור לי אבל אני אנסה

אני מאובחן עם אוטיזם וסובל מדיכאון וחרדות. לא גייסו אותי לצבא ובשרות לאומי נתנו לי תפקידים שלא התאימו לי או לא עניינו אותי. מאז בית ספר אני שנה וחצי בבית. אני לא יוצא בכלל. לא שבבית ספר הייתי מדבר עם מישהו אבל כיום אני לא רואה אף אחד. אני כל היום במחשב או ישן, מבזבז את הזמן כי מה זה משנה כבר. אני בקושי אוכל. לפעמים אני סקרן
עד לאיזה משקל אני עוד אוכל לרדת. אני לא חושב על להתאבד אבל החיים שלי לא חשובים לי בכלל. אין לי שום סיבה לחיות. תמיד הייתי בודד אבל אני כל כך לבד שזה לפעמים בלתי נסבל. מצד שני אני לא רוצה קשר עם אף אחד. זה לא שווה את זה, רוב האנשים לא מעניינים אותי ומי לעזאזל ירצה בכלל להיות קרוב אליי. אני לא חושב על לעבוד כי זה מפחיד אותי כל כך שזו לא אפשרות כרגע. הימים עוברים ועוברים, אני כבר לא מרגיש חי. אני כבר לא מרגיש כלום, לא עצב לא כעס לא שמחה. אני ריק מבפנים.