14 תשובות
כן
ולא שיתפתי כלום
גררו אותי בכוח
לא עזר
הייתי . יועצת בית הספר שלחה אותי. לא עזר לי אישית בכלל. להפך..
אנונימית
כן
בהתחלה מה שהוביל אותי לכל מיני פסיכולוגים למינהם היה מתוך ייאוש של ההורים שלא ידעו מה לעשות איתי כבר
אחרי זה באיזשהו שלב בחיים כשהתבגרתי (התחלתי מהיסודי שתביני) הגעתי למסקנה שאני רוצה את זה בעצמי
אני מספרת לה היום הכל מאשר כל בן אדם שאי פעם היה קרוב אלי וכן זה עוזר לי מאוד
אם את מתלבטת אם ללכת אני אומרת לך מראש שלא תמיד הפסיכולוג מתאים לבן אדם, עברתי המון פסיכולוגים והיה לי מאוד קשה להיפתח כל פעם מחדש לכל אחד מהם במיוחד כשאחרי שנפתחים כבר את מגלה שאין עם מי לדבר מולך.. אז תחשבי על זה שלא תתייאשי
לא
כן.
קשיים חברתיים.
כן, כן, וכן.
כן, מה שקרה בעצם זה שלא באתי לבית ספר הרבה מאוד זמן, המורים התחילו לדאוג לי ובגלל שהייתי צריך בסוף של אותה שנה לצאת למסע לפולין, אז המנהל שהחליט לקחת לעצמו את תפקיד ה"פסיכולוג" ולקבוע שכנראה אני נמצא בדיכאון עמוק ואין מצב שאני יוצא למסע - הוא אמר את זה להורים שלי.

אז בגלל ההחלטה הזאת, הביאו לי פסיכולוג מטעם הבית ספר, שאדבר איתו והוא יקבע. הלכתי ל5 מפגשים איתו וכבר במפגש הראשון הוא ראה שאין איתי בעיה, אפילו שעדיין ניסו לפתור לי את העניין עם כל ההיעדרויות שלי, אז דיברנו וכן שיתפתי, ובהחלט זה עזר לכמה זמן.

אחרי שהפסקתי ללכת זה קצת חזר. (אבל זה כבר היה אחרי המסע והמסע היה אחלה בחלה).
שואל השאלה:
פעם הלכתי לפסיכולוגית גם מכל מיניי סיבות..
אבל לא ממש הרגשתי בנוח עדיין לספר לה את כל הדברים
ואפשר להבין למה אבל זה לא עזר
ורק רציתי ליגמור עם זה כבר
כי אותי אישית זה ממש הלחיץ..
שואל השאלה:
זה היה שנה שעברה והלכתי לכמה פגישות..
פשוט רציתי לדעת אם זאת רק אני ככה
שואל השאלה:
ולישמוע גם קצת על החוויותמזה של אנשים אחרים..
ברור ההורים..
כן אבל לא עזר בשום דבר
זה עזר קצת לפרוק אבל זה לא בדיוק תרם לי.
אני הלכתי לטיפול cbt . זה כמו פסיכולוג אבל יותר מעשי, זה טיפול שבדקתי עליו בעצמי, אף אחד לא הכריח אותי ללכת, ביקשתי מאמא שתקבע לי פגישה, והלכתי כי הרגשתי חוסר ביטחון שממש אבל ממש הפריע לי, חוסר ביטחון שמנע ממני לפעמים לעשות דברים ולהנות מדברים . אז פשוט החלטתי לקחת אחריות ולטפל בזה. אחרי שנה בערך של טיפול אפילו פחות, סיימתי את הטיפול מרצוני, כי הרגשתי מוכנה. הטיפול עצמו האמת עדיין ממשיך אצלי במוח- עבודה עצמית . המטפלת נתנה לי "כלים" ושינתה לי את הצורת חשיבה שלי לגמרי ב180 מעלות כמעט..ואני יכולה להגיד בלב שלם שאני היום במקום הרבה יותר טוב ממה שהייתי. עדיין עובדת על עצמי ואעבוד תמיד..וזה בעיקר חיזוקים עצמיים ושינוי חשיבה.
אנונימית