פריקה.. מה אתם חושבים על הכתיבה..?

התחושה הקפואה הזאת. זאת שגורמת לך לרעוד בכל הגוף. תחושת הבדידות. אתה מסתכל ומחפש. מישהו שיעזור, שיחמם שיראה אהבה. אתה מוצא מישהו חושב שהוא האחד, מי שייתן לך הכל ושיראה לך שאתה לא לבד. הוא נותן לך חום ואתה מרגיש נאהב. ואז הוא עוזב. שום דבר לא מכין אותך לקור שיבוא אחר כך. אחרי שבמשך זמן מסוים היה לך חם, היית מאושר, הרגשת סוף סוף שאתה לא לבד. הקור והלבד מכים בך כמו גלים של ים סוער. ואתה נשבר. אתה מרגיש כאילו לעולם לא תוכל לסמוך שוב על אף אחד, לעולם לא תוכל לאהוב. ואז מגיע עוד אחד..