למה תמיד כששואלים אותי מה נשמע?

אולי כי אתה לא רוצה שהם יתחילו לשאול למה

שואל השאלה:
למה אני לא אומר שאני רוצה פשוט לשכב על המיטה ולבכות לנצח

בשביל לא לגרום למי שעומד מולך לדאוג כנראה?

לא יודע
פשוט תגיד "לא בסדר"

שואל השאלה:
אבל אין לי מישהו אמיתי כזה, רק באינסטגרם עם מישהי שאף פעם לא פגשתי

אינסטינק

גם אצלי זה ככה
אתה משקר ואומר שאתה בסדר כשאתה הכי לא בסדר כי אתה מפחד שאולי תגיד את זה לאדם שזה בכלל לא מעניין אותו, הרבה אנשים שואלים "מה קורה?" מתוך נימוס ולא מתוך כוונה,
ובגלל זה אנחנו נוהגים פשוט להגיד שאנחנו בסדר ולתת להם מה שהם רוצים לשמוע
(לפחות אני ככה)
אבל בתקופה האחרונה הבנתי שלא כולם ככה, חלק באמת מתעניינים בך ובמה שעובר עלייך, יש אנשים שבאמת מתכוונים לזה ולא רק מתוך נימוס

אני כאן אם אתה רוצה לפרוק, להתייעץ, לספר או סתם לדבר

שואל השאלה:
זה קשה כי היא זמינה רק מאןחר, ופשוט אין לי כתף לבכות עליה.
אז יוצא שאני לא בוכה, לא בכיתי כבר שנים.
אבל בינתיים זה נאגר בפנים, וגדל וגדל וגדל.
וזה זה הורג אותי ואני מתעל את זה לזעם כעס ועצבות
הייתי שמח לדבר עם אנשים אבל זה פשוט לא יוצא כל-כך, אני מאוד בררן אפשר לומר

אם תרצה לפרוק אני פה (:

אני כאן בשבילך

תמיד כאן אם אתה צריך לפרוק

כי למה לא

גם אני ככה
אני סתם לא רוצה שיתחילו לשאול מה קרה ולבלבל לי תמוח

שואל השאלה:
אני לא אוהב לפרוק את הדברים האלה כי אין משהו שאפשר לעשות אז פשוט יגידו שזה חבל, והרבה וכו'

צודק אחי

אני היחידה שאומרת "לא טוב"?? :(

תגיד לא משהו
ואם שואלים תענה
סתם תחושה וזה אישי

מה נשמע?