בזמן האחרון יש שאלה שמטרידה אותי, למה אנחנו סובלים בחיים (פיזית/נפשית) אם בסוף כולנו מתים?

חשבתי על זה גם הרבה, אבל אין לזה תשובה וכנראה שגם לא תהיה. עדיף לא להתרכז בזה כי זה ממש מכניס לדיכאון

להתגבר אולי על דברים
אנחנו פה בשביל ניסיון לפי דעתי

גם אני חשבתי על זה , אמן והייתה לי תשובה

כדי שתדעי למרות שאנחנו סובלים לפחות חיינו ועשינו משהו

יש ימים בהם אנו מאושרים (אולי לחלק מאיתנו)

כי בלי רע אין טוב, ובלי טוב אין רע, זה משלים אחד את השני. אם תמיד היה לנו טוב אז לא היינו יודעים שטוב לנו כי בעצם לא היינו יודעים מה ההרגשה כשרע לנו ואז תמיד היינו מתלוננים כשטוב לנו במקום להעריך את זה שטוב לנו.
בקיצור רק כשרע לנו אנחנו לומדים להעריך את הטוב, ככה זה.
ואין לי תשובה ללמה סובלים אם בסוף מתים. תכלס היינו מתים גם אם היה לנו רק טוב בחיים, אבל זה לא עובד ככה. אני יודעת רק למה רע לנו בחיים (כדי שנדע לזהות כשטוב לנו).