היי אני אתאיסטית אז ככה רציתי לשאול כמה שאלות אתכם דתיים

אומנם אני לא דתייה אבל תחשבי על זה לרגע פיצוץ לא יכול ליצור עולם עם עצים הרים וחיות מישהו עשה את כל זה והמי שעשה הזה הוא ה',אני לא מחריכה אותך להאמין את מרגישה וזאת הדעה שלך.

שואל השאלה:
אז מי יצר את אלוהים ? לזה יש לך תשובה ? את מאמינה במשהו שאין ביכולתך אפילו לראות זה פיצוץ נשמע לי הרבה יותר הגיוני מאיזו רוח שבראה את העולם (מצטערת אבל זה מה שאני חושבת)

אני לא מתווכח עם אף אפחד הוא או היא מאמינים לא אכפת והם שיחשוב מה שבא להם לא אכפת לי.

זה לא נכון.
בהתחלה זה היה נכון - אלוהים אמר שתקבלו את המצוות ואחרי זה תבינו למה וזה נקרא "תעשה ותשמע". אבל כתוב "וידעת את ה'".
וכתוב "תעשה ותשמע" זאת אומרת שהיה ציפיה לשמוע אחרי זה. אני בהחלט חושב שמספיק דברים אפשרים להסביר בצורה מאוד הגיונית אותו בחור לא היה צריך לחשוב שזה צריך לבוא רק מהרגש. אלא גם וגם.

אני מאמינה ואני לא הולכת על פי ההגיון.. יש לי מין הרגשה כזו פנימית שאני יודעת שיש אלוקים ואני ממש מרגישה את זה.. איאפשר כלכך להסביר.. מה שכן יש גם היגיון באמונה אבל זה יותר אהבה כזאת לבורא עולם על הכל וסתם דברים קטנים שמוכיחים לי שבורא עולם איתי ועוזר לי והכל..

מה הקשר מי יצר את אלוהים?
אף אחד כל הקטע שהוא בורא ולא נברא כמונו, שאלה לא רלוונטית.
ואני בתור מאמין כשאני מסתכל על העולם ועל הגאונות והשלמות שהעולם עובד
אני חושב שזה לא הגיוני שאין אלוהים.

אנונימית
הכל נוצר במשך מיליארדי שנים לא הכל בפיצוץ בבת אחת
ישר אחרי הפיצוץ לא הופיעו פתאום עצים וחיות
יש חיה שנקראת דובון מים שיכול לשרוד פיצוץ בסדר גודל כזה אז הוא התרבה כנראה ואז נהיו מוטציות וחיות ועצים
כמובן שלא בשעה או אפילו לא במיליון שנה זה תהליך של מיליוני או מיליארדי שנים

העניין של "אף אחד לא יצר את אלוהים" מדבר שהוא היוצר של הכל. היוצר של העולם . אין אף אחד שיצר אותו בעולם שלנו כי הוא המקור של הכל .

זה לא משנה.
אם רק היית מבינה כמה חוסר ערך זה נותן אז לחיים שלנו ולנו בתור אדם ומוריד מערך את הכל המחשבה שהבריאה היא כזאת מקרית .

ומוטציות התפתחו לקופים וציפורים ולטאות ואז מהקופים נוצרו האבות הקדמונים שלנו ומהם אנחנו נוצרנו

קראתי את השאלה ואין לי כח לקרוא את כל הדיונים שהתפתחו פה, אז אני פשוט אענה לשאלה עצמה.
קשה לי להעיד שאני לא חושב בהיגיון לעומת אנשים אחרים שסבורים שאיכשהו, במין צירוף מקרים מטורף, כדה"א נמצא במרחק המושלם מהשמש, ואיכשהו הגיעו מים לכדור הארץ, ואיכשהו מתחת למים נוצר הדבר הזה שנקרא חיים ותודעה.
אני מאמין שאם היחס בין עוצמת כוח הכבידה לעוצמת הכוח האלקטרומגנטי הייתה שונה רק במעט, לא היו נוצרים כוכבים מהסוג שמתפוצץ בסופרנובות, והחומר שממנו נוצרים חיים, כמו פחמן וחמצן, לא היה מתפזר בחלל. אני מאמין שאם עוצמת הכוח הגרעיני החזק הייתה גדולה רק בשני אחוזים מערכו הנוכחי, כל הפרוטונים ביקום היו מתחברים זה לזה עוד בזמן המפץ הגדול. אם היא הייתה גדולה יותר ב10 אחוז, לא הייתה בכלל כימיה. כל החומר בעולם היה מתחבר לגרעיני אטום בלי שום דבר מעניין מסביב. אני מאמין שהצפיפות של החומר ביקום מדוייקת כל כך שיותר מדי ממנה והיקום היה קורס חזרה לתוך עצמו מהר מידי מבלי שישאר זמן להתפתחות של כלום, ואם הצפיפות הייתה קטנה מדי אז לא היה מספיק חומר בשביל שיווצרו גלקסיות. הפרמטרים הכי בסיסיים של הכוחות ביקום, מהמטען החשמלי של האלקטרון ועד חוזקו של הכוח שדוחף את הגלקסיות להתרחק זו מזו, הערכים הפיזיקליים והכימיים שעומדים בבסיס כל המשוואות ושאלה פשוט הכללים של היקום, נמצאים בטווח שמאפשר ליקום לתמוך במה שאנחנו קוראים לו חיים. כמו חוגות עדינות שמישהו סובב בדיוק למקום הנכון. יש שרשרת ארוכה של אירועים שצריכים לקרות, גם בכדור הארץ וגם מבחינה קוסמית, כדי שהאבולוציה תוכל בכלל להתחיל להתרחש. תזוזה קטנה לכאן או לכאן והיקום היה נשאר ריק. אז או שיש אינסוף יקומים שבכל אחד מהם סט ערכים אחר, ואנחנו כאן בזכות העובדה שאנחנו ביקום עם הסט המוצלח, או שיש יקום אחד עם סט ערכים שנבחר בקפידה על ידי מישהו. אבל בין האופציה של אינסוף יקומים שאני לא יכול לראות או להוכיח את קיומם לבין יקום בודד ועוד מישהו שכיוונן אותו, ושאני לא יכול לראות או להוכיח את קיומו באותה מידה, אני החלטתי להמר על יקום בודד. אתם החלטתם להמר על אינסוף יקומים. שתי האפשרויות חסרות היגיון באותה מידה.
טוב מסתבר שאין לי כוח לקרוא אבל יש לי כוח לחפור. נו טוב...

האמונה לדעתי, מבוססת בתחילתה על עקרונות השכל הישר ויותר מזה על עקרונות החקירה אחר השכל הישר, לא משום שיש בכוחו להשיג את אמיתות האמונה באמצעים לוגיים, אלא משום שעצם החיפוש יעמיק את המחשבה עד שהאדם יפתח אינטואיציה לאמת. וכך הוא יוכל להבחין באמיתות גם כשהיא מעבר למה שהלוגיקה יכולה לפשט.
יצא לי מתנשא כי ככה אני מתנסח כשזה נושא חשוב.. תשלחי לי בפרטי אם את סקרנית או משהו..

תלוי באיזה רמה, לרוב הדברים יש היגיון אבל יש דברים עמוקים מאוד ששם זה סיפור אחר...

אני אנסה להבהיר פה את דעתי בעניין
אנחנו יכולים להבין בשכל ובהגיון שלנו את עצם קיומו של אלוקים. פירטו את זה כאן לפני,וגם אני פירטתי בשאלה דומה לזו במקום אחר.
מה שאנחנו לא יכולים להבין זה את דרכיו של אלוקים, איך אלוקים עושה את מה שהוא עושה. איך הוא יוצר יש מאין מוחלט בכל רגע מחדש? כאן מתחיל עניין האמונה שלא על פי השכל ולא לפי ההגיון שאנחנו רגילים לסמוך עליו כל כך.
תחשבו על זה רגע,יש משפט שאומר 'אילו ידעתיו הייתיו' הפירוש הפשוט של זה הוא שאם היינו מבינים כל מהלך שעושה ה' או איך בדיוק-הרי היינו הוא בעצמו! לא ככה?
כל העניין הוא שהשם ברא אותנו בלי יכולת של תפיסה מלאה של העניין הזה במוח שלנו כפי שהוא.
מה שאומר שאנחנו מאמינים בקיומו,פעולותיו ומעשיו של הקב''ה לא לפי ההיגיון, אבל לגמרי לא בלעדיו. יש הרבה מאד טיעונים לוגיים שיכולים להסביר הכי בפשטות מדוע מוכרח להיות בורא לעולם.
מקווה שעזרתי ולא סיבכתי עניינים:)

ההיגיון הפשוט אומר שיש דברים מעל ההיגיון, ב"ה אין הרבה סתירות.
לצערי הרבה אתאיסטים מדברים עם הרבה אנשים שלא מבינים הרבה בתורה/ מדע, ולרוב הדברים אין סתירה בכלל...

אני לא יודעת על איזה אל את מדברת, אבל האל שלי לא מוגבל בזמן, חומר או מרחב, ככה שהשאלות שלך לא רלוונטיות.
ותחשבי על זה מעין מחשב, הרי המחשב לא נוצר מתוך המחשב עצמו, מי שיצר את המחשב הוא מישהו מבחוץ ואנחנו רק משהו שהוא יצר, את לא תביני את זה כי את בתוך "המחשב", אבל את יכולה לנסות להבין לאן אני מכוון.

זה לא נכון.
רגשית אני מאמין שיש אלוהים. אבל שכלית אני בחרתי ביהדות כי קראתי את המצוות והתעמקתי ולא בגלל "שהרגשתי" שזה אמת . חקרתי שלל טענות.
רגש והיגיון יכול ללכת יחד .