כשאתם עצבניים

נושמת ונרגעת
אבל תלוי בסיטואציה

תלוי
אם זה קיצוני מתפרצת
אם זה קטן נרגעת

ישר מתפרצת

אני לא צועקת אני מסתגרת או בורחת

לצערי
אני ישר מתפרצת
לא מצליחה לשלוט בזה ):

ישר מתפרצת לצערי

תלוי,
כשאני עצבנית אני כמו פקעת,
רק צריך שמישהו יגע באותה נקודה ואז אתפוצץ על כולם.

מתפרצת, כזאת ילדה אני

מוציאה את זה בבכי.

מתרחקת מהסביבה עד שארגע.
כל מילה לא במקום של מישהו עלולה לגרום לפיצוץ אדיר.

אני כמעט אף פעם לא עצבני(:
(גם כשמעצבנים): אני לא עושה כלום

עושה קולות מוזרים ומעיף דברים לכל עבר! :]

זה תלוי על מי אני עצבנית, אם אני עצבנית על חברה אז אני לא מתפרצת והאמת שבחיים לא יצא לי להיתפרץ על חברה (בכללי לא יוצא לנו לריב בכלל), אבל כשזה קורה אני פשוט מתרחקת ממנה ומתבודדת מכולם אבל אם אני עצבנית על מישהו מהמשפחה שלי אז אני מתפרצת בדרכ. אני יודעת שזה רע אבל זה כניראה כי אני פשוט מרגישה יותר בנוח לצעוק על מישהו מהמשפחה. יש מצב שאני לוקחת אותם יותר מדי כמובן מאליו..

מתפרצת

אני בוכה צועקת ולאט לאט נירגעת או נישכבת במיטה ואז לאט לאט נירגעת כשאני מנסה להירדם

עובד על עצמי קשה שלא לתת לעצבים לשלוט בי אבל לא תמיד זה מצליח לי לצערי.
העצבים לא עוזרים בכלום תכלס הם רק מביאים צרות צריך תמיד לנשום ולשנות את צורת החשיבה באותו הרגע עם כמה שזה קשה.

שוברת דברים

כשאני עצבנית אני לרוב הולכת למקום מבודד ומסתגרת שם. לא רוצה להוציא את כל הגועל והשנאה שיוצאת ממני מול אחרים. אחרי זה אני בוכה קצת ומוציאה הכל עד שאני נרגעת ואז יוצאת כאילו כלום לא קרה