אני זקוקה לדבר עם מישהו אבל אין לי עם מי, וקשה לי לבטא את מה שאני רוצה להגיד בכתיבה, מה לעשות?

למצוא חבר טוב שאת סומכת עליו, לדבר עם היועצת, הורה, מחנכת, אפילו פסיכולוג. לא חייבים דיכאון או מחלה נפשית כלשהי כדי ללכת לפסיכולוג, אפשר גם סתם לדבר על היום שלך

שואל השאלה:
אין לי עברתי דירה ואין לי בבית ספר החדש מישהו שאני יכולה לסמוך עליו, ובקשר לאלה בבית ספר הישן מסתבר שהם סתם מגעילים שניצלו אותי. אני לא מרגישה מספיק בטוחה כדי לפנות למישהו מהצוות החינוכי ופסיכולג זה נורא יקר

תנסי להתחבר עם הילדים האחרים בשכבה שלך, לא יכול להיות שכולם חראות.

שואל השאלה:
אני לא יכולה, שנה הבאה אני יעבור עוד הפעם דירה, ואני לא רוצה לפתח קשרים נוספים זה סתם מכאיב לי אחר כך. חוץ מזה מי ירצה להתחבר למישהי פסימית

את יכולה לפתח קשרים אנטרנטיים, אפילו דרך כאן, שיהיה לך מישהו לשוחח איתו.
את גם חייבת להבין שזה גלגל שממשיך להסתובב באותה צורה- את חושבת שאף אחד לא ירצה להיות חבר שלך כי את פסימית, את לא מנסה ליצור חברויות וחוזר חלילה. זה פשוט ייגמר אם לא תעשי משהו לגבי זה

שואל השאלה:
כבר כתבתי בכותרת שקשה לי להתבטא בכתב

זה יכול להתחיל בכתב, ולאט לאט אחרי שהתוודעת לבן אדם והכרת אותו יותר אתם יכולים להמשיך לשיחות טלפון ווידאו. אם את לא טובה בלהביע את עצמך בכתב אז תשפרי את זה, אל תשארי ככה כי זה דבר חשוב

שאלה, את לא חייבת לענות כאן: יש לך בעיות קשב וריכוז?

שואל השאלה:
לא,למה?

כי אני יכול להעיד שיותר מדי התכתבויות ברצף או ביום שורטות אותי לגמרי